מביעים דעה שונה מדעתו של הבוס?

עד כמה אתם מוכנים להביע דעה שונה מדעתו של המנהל הישיר שלכם?
ב-27 במרץ 1977 בטנריף, התעכבה ההמראה של מטוס חברת KLM במשך כשעה, לאור ערפל כבד ששרר בשדה. הקברניט היה ולדהויזן ואן זנטן, אחד הטייסים הוותיקים והמוערכים בחברה, וכאשר בשלב מסוים איבד את סבלנותו לאור ההערכה כי בקרוב יסתיים הזמן שבו מותר להחזיק נוסעים על המטוס, ויהיה צורך להורידם להפסקה בטרמינל, החליט להתחיל בהמראה.
הקצין הראשון הבהיר לקברניט כי טרם קיבלו אישור המראה ממגדל הפיקוח, אך הקברניט המנוסה השיב שהוא יודע מה הוא עושה, והמשיך להריץ את מטוס ה-747 על המסלול, כאשר לפתע התנגש במטוס של חברת פאן אמריקן שחצה את המסלול, ובאותו רגע התרחש אסון קטלני ביותר בו נהרגו 583 נוסעים ואנשי צוות.
ב-1 בפברואר 2003 בעת חזרת המעבורת קולומביה לכדור הארץ, התפרקה המעבורת ונספו שבעת אנשי הצוות, ביניהן גם האסטרונאוט הישראלי אילן רמון. מיד לאחר המראת המעבורת, נחרץ גורלה, כאשר פיסת קצף בידוד ממכלי הדלק החיצוני פגעה בכנף. ועדת החקירה לאסון מצאה כי התרבות הארגונית בנאס"א אינה מעודדת ביקורת, תלונות או הבעת דעה שמנוגדת לדעת המנהלים הממונים, שכן לאחר ההמראה היו מספר מהנדסים שהתריעו על התקלה ודרשו לטפל בה, אך המנהלים הממונים החליטו להתעלם מכך.
החוקר הופסדה, טבע את המונח PDI (Power Distance Index), שהוא מדד מ-1 עד-100 ל"מרחק הכח" בארגונים. ככל שהמדד נמוך יותר, ההיררכיה והסמכות תופסות מקום נמוך יותר בארגון, וככל שהמדד גבוה יותר, קיימים פערי כח בעקבות ההיררכיה עד כדי פגיעה ביכולת קבלת החלטות, בתקשורת הישירה בין בעלי מעמדות שונים, במידת העצמאות ותפיסת האחריות. מדינות עם ניקוד מדד גבוה הן: מלזיה, פיליפינים, אינדונזיה, רוסיה וסין. מדינות עם ניקוד מדד נמוך הן: ניו זילנד, דנמרק, נורבגיה, אנגליה וגרמניה.
אגב, ישראל נמצאת במקום מפתיע במדד ה-PDI, עם ציון 13 (ציון מעולה!!), שמשמעותו היא שהישראלים טוענים כי יגידו את דעתם, גם אם היא סותרת את עמדת הממונה עליהם…
אחת היכולות החשובות בארגונים היא היכולת "להנהיג 360" משמע לא רק להנהיג את הכפופים לך, אלא גם להשפיע על העמיתים ואף על הממונים עליך, ובארגונים בעלי PDI גבוה, מדובר באתגר כמעט בלתי אפשרי, וכפי שראינו בשתי הדוגמאות תרבות ארגונית שכזו פוגעת בתפקוד הארגון ואף מסוכנת ומובילה לאסונות בארגון ומחוצה לו.
"לפעמים אני חושב, שהתפקיד הכי חשוב שלי כמנכ"ל, הוא להקשיב לחדשות הרעות. אם אתה לא פועל לגביהן, בסופו של דבר האנשים שלך יפסיקו להביא אותן לתשומת לבך, וזה יהיה תחילתו של הסוף" ביל גייטס.

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עשוי לעניין אותך גם

WLB, WLH
איזון קריירה משפחה
אייל גונן

זליגת חוויה מהעבודה הביתה

המחקר מראה שעבודה שמציעה להורה אוטונומיה ותמיכה בשנת חייו הראשונה של הילד, משפיעה על התוצאות הקוגנטיביות, הכישורים החברתיים, ועל הבריאות הנפשית של הילד למשך שש השנים הבאות. כן, 40+ שעות בשבוע במקום העבודה משפיעות עלינו, ועל המשפחה. 

מחקר נוסף מראה שכשההורים חווים אתגר במקום העבודה, יצירתיות, הנאה, ותחושת הערך העצמי והסמכותיות שלהם גבוהות, הילדים בריאים יותר מבחינה נפשית. 

עכשיו השאלה היא כמה פעמים אנחנו מסתכלים על העבודה שלנו וההשפעה שלה על הבית, לא רק מבחינת השעות ומקום העבודה, אלא גם מבחינת החוויה בעבודה וההשפעה על החוויה בבית.

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

במי הכי נכון להשקיע בפיתוח מנהיגות?

באופן טבעי הנטייה של רוב הארגונים היא להשקיע בהנהלה, באנשים שכבר הוכיחו את עצמם, שמוכרים כמנהיגים, שיש להם ניסיון והגיעו לתוצאות. אבל אם הם כאלה – למה צריך להשקיע דווקא בהם? אולי הם דווקא אלה שצריכים הכי פחות שישקיעו בהם?
במי נשקיע יותר – ב"חמישייה הפותחת" או ב"שחקני הספסל"?

קרא עוד »
הצלחה
אייל גונן

לפעמים כל מה שצריך זאת "שיחת חדר הלבשה"

זה לא משנה כמה המנהלים היו חכמים וכישרוניים, לפעמים למרות כל ההכנות, צריך גם רגש, צריך שיגידו לך כמה אתה תותח, כמה חשוב ומשמעותי מה שאתה עושה, שהכי חשוב שתהיה הכי טוב שאתה יכול וזה כבר יספיק, וכמובן שמאמינים בך. בדיוק ברגע הנכון.

קרא עוד »