האירוע באמ"ן בעניין ההתרעה, בלי קשר לעובדה שמדובר ביחידה ובאנשים עתירי זכויות, העלה מחשבות על תקשורת פנים ארגונית.
ב-27 במרץ 1977 בטנריף, התעכבה ההמראה של מטוס חברת KLM במשך כשעה, בגלל ערפל כבד בשדה התעופה. הקברניט ולדהויזן ואן זנטן, טייס ותיק ומוערך, איבד בשלב מסוים את הסבלנות לאור ההערכה כי בקרוב יסתיים פרק הזמן שבו מותר להחזיק נוסעים על המטוס, ויהיה צורך להורידם לטרמינל להפסקה. כדי להימנע מעיכוב נוסף, הוא החליט להתקדם ולהתחיל בהמראה.
הקצין הראשון הבהיר לקברניט כי טרם קיבלו אישור המראה ממגדל הפיקוח, אבל הקברניט השיב שהוא יודע מה הוא עושה, והמשיך להריץ את מטוס ה-747 על המסלול. לפתע התנגש המטוס בעוצמה במטוס של חברת פאן אמריקן שבדיוק חצה את המסלול, ובאותו רגע התרחש אסון התעופה הקטלני ביותר בו נהרגו 583 נוסעים ואנשי צוות.
למה זה קרה? תחושת עליונות, חוסר אמון בדרג זוטר, חשש לאובדן שליטה ובעיקר תרבות של תקשורת לקויה. ועוד משהו – אגו מנופח.
בארגונים בריאים יש מקום ל"מנהיגות 360", יש מקום לא רק ל"מנהיגות היררכית", אלא יש מקום לתרבות שבה אנשים יכולים להנהיג ולהשפיע על האנשים המקבילים אליהם, וגם על האנשים שמעליהם. בתרבות כזאת אין תפיסה שכל השכל והצדק נמצאים בקודקוד הפרמידה.
בספרם "גוגל-איך זה עובד" כתבו המחברים שבגוגל הוטבע המושג HIPPO שמשמעותו Highest Paid Personws Opinion. הכוונה היא שבענייני איכות קבלת ההחלטות, גובה השכר או המעמד הם גורם בלתי רלוונטי, ולניסיון יש ערך רק אם משתמשים בו לבניית טיעון מנצח. הבעיה היא שלרוב עצם הניסיון עצמו הוא הטיעון המנצח בארגונים, ובכך נחסמת האפשרות לקבל החלטות טובות יותר, בהתאם להמלצת מי ש"פחות מנוסה" או במדרג נמוך יותר בהיררכיה.
אם כמנהיגים אתם מרגישים שכל הזמן אנשים מסכימים אתכם, תומכים במה שאתם אומרים, מרגישים כמוכם ואיזה קטע אפילו צוחקים מכל בדיחה שלכם, אז תדעו שיש בעיית תקשורת. שימו לב שאנשים כבר לא מעלים רעיונות חדשים, הם מחכים לראות מה אתם חושבים ומחזקים אתכם, רואים מה אתם עושה ומחקים אתכם.
זה מוביל ל"מנטליות העדר", אפשר לקרוא לזה גם "התנהגות עדר" או קונפורמיות, לפיה אנשים מתחילים לחשוב ולהתנהג אותו דבר, הם מרגישים בטוחים כשהם כמו כל השאר, ולא שונים. יש לזה יתרונות בהשגת מטרות משותפות ותחושת שייכות, אבל יש גם חסרונות של התנגדות לשינויים וחשש מחשיבה אחרת, יצירתית ופורצת דרך.
הרבה מחקרים הבוחנים את הקשר שבין איכות התקשורת בארגון והצלחת הארגון, מצאו שלתקשורת בריאה השפעה חיובית על הארגון, בדגש על היעילות, התוצאות, קבלת החלטות, חדשנות ושביעות רצון העובדים.
תקשורת היא הדם הזורם בעורקי הארגון, וברגע שהתקשורת לא זורמת, חלקים בארגון מתחילים להינמק. תקשורת בריאה מאפשרת צמיחה.
המנהיג הוא האחראי על איכות התקשורת בארגון. דרך התקשורת, משדרים ומעבירים ערכים, ולכן האופן שבו אנשים מתקשרים בתוך הארגון, קובע את איכות התפקוד של הארגון.
ביל גייטס אמר ש"לפעמים אני חושב, שהתפקיד הכי חשוב שלי כמנכ"ל, הוא להקשיב לחדשות הרעות. אם אתה לא פועל לגביהן, בסופו של דבר האנשים שלך יפסיקו להביא אותן לתשומת לבך, וזה יהיה תחילתו של הסוף".
3 מחשבות על “תקשורת פנים ארגונית”
Wow that was odd. I just wrote an very long comment but after I clicked submit my comment didn't show up. Grrrr… well I'm not writing all that over again. Regardless, just wanted to say fantastic blog!
Thanks for another great article. Where else could anyone get that kind of info in such a perfect way of writing? I've a presentation next week, and I'm on the look for such information.
I truly enjoy looking at on this internet site, it has got excellent content. "Violence commands both literature and life, and violence is always crude and distorted." by Ellen Glasgow.