מנהיגות ואגו – "מחלת המנכ"ל"

איך מעצמה כמו רוסיה לא מצליחה במשך שלושה שבועות לבצע משהו שתוכנן להתבצע ביומיים? מה גורם לפער הכל כך גדול בין האסטרטגיה המאיימת והביצוע הכושל? הרי לאף אחד אין ספק לגבי אמצעי הלחימה והגודל של הצבא הרוסי אל מול הצבא האוקראיני.

פוטין סובל מ"מחלת המנכ"ל", הכוונה היא לפער במידע שנוצר אצל המנהל, כתוצאה מכך שאנשים מסתירים ממנו מידע חשוב. איזה מידע מסתירים? כל מידע לא מחמיא, אי מימוש הנחיות, כישלונות או ביקורת. אף אחד לא רוצה להיתפס כזה שמביא את הבשורות הרעות, או להביע חוסר אמון ברעיונות או בפנטזיות המטורללות של פוטין במקרה הזה, להראות בתור מי שלא "זורם" עם הרעיונות שלו.

כשרוצים לרצות את המנהל, מסננים את המידע שזורם מעלה בהיררכיה, כך שרק המידע המחמיא יגיע, וככה המנהל לא באמת מקבל משוב כנה ואמיתי מהסביבה על סגנון המנהיגות, התרבות הארגונית, תחושות האנשים, התוצאות בפועל וכמובן שגם לא המוכנות והיכולת של האנשים לממש את הרעיונות שלו. התוצאה היא שהמנהל מרגיש אפילו מחוזק יותר, וממשיך ביתר שאת באותו כיוון.

לפעמים התפיסה של האנשים שקרובים למנהל, אותו "מעגל פנימי", היא שלאור ההכרות שלהם עם המנהל, בכל מקרה הוא לא ישנה את דעתו בנושא שיובא בפניו, מה שכן, הוא ישנה את דעתו לגבי מי שיביא את הבשורה הרעה, ולכן מה התועלת בזה? גם להסתכן וגם לא יקרה שום דבר? אנשי "המעגל הפנימי" לא באמת שומרים על המנהל, אלא שומרים על עצמם, והופכים ל"מעגל המרצים".

הדרך להתגבר על הפער במידע מהימן, היא באמצעות יציאה מעבר ל"מעגל המרצים", ומציאת האנשים שמוכנים לתת משוב מהימן, ואלה יהיו בד"כ דווקא לא האנשים הקרובים ביותר, הנמצאים סביב המנהל בתדירות גבוהה. האלוף במיל' רם רוטברג, מפקד חיל הים לשעבר, סיפר בראיון פרישה, שתמיד כשרצה לדעת מה המצב בשטח, ויתר על המצגות שהוצגו לו ע"י המפקדים הבכירים, וירד לשטח לדבר עם האנשים הזוטרים והמילואימניקים, מהם קיבל את המידע האמין ביותר.

האגו של פוטין בשילוב הפחדנים שמקיפים אותו, ולא בטוח שאפשר להאשים אותם, זה שילוב בעייתי מאוד כשנתקלים במנהיג כמו זלנסקי ובעם האוקראיני שמוכנים להילחם בשביל העקרונות והחופש שלהם.

בנג'מין פרנקלין אמר ש"הגאוותן שונא גאווה אצל אחרים", וכשמנהיג עם אגו מנופח חש מאוים ע"י מישהו אחר, הוא דואג להסיר את האיום.. ועל זה אמר ניטשה "האכזריות היא תרופתה של גאווה שנפגעה".

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

כתיבת תגובה

עשוי לעניין אותך גם

WLB, WLH
איזון קריירה משפחה
אייל גונן

זליגת חוויה מהעבודה הביתה

המחקר מראה שעבודה שמציעה להורה אוטונומיה ותמיכה בשנת חייו הראשונה של הילד, משפיעה על התוצאות הקוגנטיביות, הכישורים החברתיים, ועל הבריאות הנפשית של הילד למשך שש השנים הבאות. כן, 40+ שעות בשבוע במקום העבודה משפיעות עלינו, ועל המשפחה. 

מחקר נוסף מראה שכשההורים חווים אתגר במקום העבודה, יצירתיות, הנאה, ותחושת הערך העצמי והסמכותיות שלהם גבוהות, הילדים בריאים יותר מבחינה נפשית. 

עכשיו השאלה היא כמה פעמים אנחנו מסתכלים על העבודה שלנו וההשפעה שלה על הבית, לא רק מבחינת השעות ומקום העבודה, אלא גם מבחינת החוויה בעבודה וההשפעה על החוויה בבית.

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

מנהיגים משחקים דמקה או שח-מט?

שוויון זה להתמקד בנקודת ההתחלה, הוגנות זה להתמקד בתוצאה הסופית. להתייחס לכולם בשוויון זאת לא מנהיגות, להתייחס לכולם בהוגנות זאת מנהיגות. הרעיון במנהיגות הוא שאין כלל ויוצא מהכלל, הכל יוצא מהכלל.

קרא עוד »
דגל ישראל, אחריות מנהיגים, מנהיגות, מהפכה משפטית
מנהיגות
אייל גונן

מה האחריות של המנהיגים שלנו לאווירה הציבורית?

כדי לייצר אווירה ציבורית חיובית, שזה מה שמנהיגות חיובית אמורה לייצר, המנהיגים צריכים להוות דוגמא בהתנהגותם ולהציב סטנדרט גבוהה של התנהגות, הכלה, כבוד, חיזוק היחסים בין הצדדים השונים בחברה, ויצירת מרחבי שיח ושיתוף פעולה. בסופו של דבר מנהיגות מטפחת אופטימיות, תקווה לעתיד טוב יותר ויצירת הזדמנויות לכולם.

כשמנהיגים פוליטיים מחליטים להקצין את ההתבטאויות שלהם, זה משפיע ומוביל באופן ישיר לקיטוב ופילוג בחברה. זה פוגע באמון במוסדות שלטון, ואפילו באמון וביחסים בין חברים לעבודה ואף בין בני משפחה, מה שמוביל לתחושות של כעס, תסכול, חוסר תקווה ובסוף זה יכול להגיע גם לאלימות פיזית.

קרא עוד »