במי הכי נכון להשקיע בפיתוח מנהיגות?

בהנחה שיש לנו משאבים מוגבלים, במי הכי נכון להשקיע בארגון? איפה נשקיע הכי הרבה כדי לפתח מנהיגות?

באופן טבעי הנטייה של רוב הארגונים היא להשקיע בהנהלה, באנשים שכבר הוכיחו את עצמם, שמוכרים כמנהיגים, שיש להם ניסיון והגיעו לתוצאות. אבל אם הם כאלה – למה צריך להשקיע דווקא בהם? אולי הם דווקא אלה שצריכים הכי פחות שישקיעו בהם?

במי נכון יותר להשקיע? בדרגי ההנהלה או בדרגים הזוטרים? מי ממשיך להיות בחברה יותר זמן? ומעבר לזה, איפה נמצא פוטנציאל ההתפתחות הגדול יותר? לפי "העיקרון הפיטרי" ככל שאתה עולה בהיררכיה הארגונית, אתה מתקרב יותר לנקודה שבה מיצית את יכולותיך ואתה עתיד אף לעבור את התפקיד שבו אתה הכי אפקטיבי.

ימי עיון, סדנאות, כנסים, סמינרים, איך שלא תקראו לזה, ברגע שזה מוכוון לאוכלוסייה ספציפית בארגון, דרגי ההנהלה, נוצרת אוכלוסייה אחרת שמודרת מאותן תכניות לפיתוח מנהיגות, וכך נוצר פער הולך וגדל בפיתוח המנהיגות בתוך הארגונים. בין אלה שכבר הוכיחו את עצמם וממשיכים לפתח אותם, לבין אלה שעדיין לא הוכיחו את עצמם ולא מקבלים את אותה הזדמנות, ובפיתוח מנהיגות עצם ההזדמנויות להוביל ולהפגין מנהיגות היא אחד הדברים הכי חשובים. התפיסה של "מנהיגים מפתחים מנהיגים" היא תפיסה נכונה, אבל בפועל בהרבה מקרים רואים שדווקא "מנהיגים מתחזקים מונהגים".

ההחלטה העקרונית של ארגונים צריכה להיות האם אנחנו מחזקים את "החמישייה הפותחת" שלנו על המגרש, אלה חברי ההנהלה, או שאנחנו משקיעים גם ב"שחקני ספסל" חזקים, שהם העתודה המנהיגותית בארגון, ולמעשה משחקים עם 20 שחקנים על המגרש.. מה שגם עוזר באופן ישיר בהגברת האפקטיביות בארגון והמחוברות.

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עשוי לעניין אותך גם

מנהיגות
אייל גונן

מנהיגות?

כשאנחנו רואים מנהיג, אנחנו יודעים לזהות שמדובר במנהיג, אבל איך מגדירים מנהיגות?
איך מגדירים מנהיג טוב? לפי האפקטיביות שלו? חלק מגדולי הדיקטטורים היו מנהיגים אפקטיביים מאוד.
אלכסנדר מוקדון למשל נקרא "אלכסנדר הגדול" בפי היוונים, אך בפי הפרסים נקרא "אלכסנדר הברברי" בגלל שהחריב את תרבותם.

קרא עוד »
ניהול זמן
אייל גונן

אם הכל חשוב, שום דבר לא חשוב באמת

אחת המיומנויות החשובות ביותר כדי להיות אפקטיביים, ובמיוחד למנהיגים, היא היכולת לתעדף.

חוסר היכולת לתעדף נכון, גורמת לתחושה מתמדת של פספוס, עומס, חוסר שליטה, תסכול ועלולה להגיע לכדי דכאון. תחושה שנמצאים כל הזמן במאבק סידורים בלתי נגמרים בבית, משימות מרובות בעבודה, סידורים שלא מגיעים אליהם, דרישות מהסביבה ועוד.

קרא עוד »
איזון קריירה משפחה
אייל גונן

שיווי משקל מנהיגותי – ההתפטרות הגדולה

"נקודת שיווי המשקל המנהיגותית" זזה, וכשמדברים על "ההתפטרות הגדולה", רגע לפני שקופצים למסקנות על "דור עצלן" או "מפונק", כדאי להבין למה היא זזה, ומהו אתגר המנהיגות.
בסקר שנערך בפברואר 2022 וכלל 15,000 עובדים, צנחה תחושת העובדים כי דואגים מאוד לרווחתם עד לרמה של 24%!!, זוהי ירידה מתמשכת במהלך השנתיים האחרונות, מאז הפיק של תחילת הקורונה, לרמה נמוכה עוד יותר ממה שהייתה לפני הקורונה.

האנשים כבר לא מוכנים לשעבד את האושר שלהם תמורת עבודה, וארגון שלא יבין את זה, יישאר עם העובדים הפחות טובים, אלה שאין להם ברירה. האם העובדים יתגמשו, או שדווקא הארגונים הם אלה שיתגמשו? נחכה ונראה.

קרא עוד »