פרספקטיבה ומנהיגות

פרספקטיבה ומנהיגות

השבוע הזה הזכיר לי את החשיבות של היכולת לראות דברים בפרספקטיבה, כלומר מנקודת מבט אחרת, ועד כמה המיומנות הזאת יכולה להשפיע על החיים שלנו, למרות שרוב הזמן אנחנו לא כל כך מצליחים ליישם אותה.

פרספקטיבה היא היכולת להשהות את השיפוטיות והתגובה שלנו, לעשות זום אאוט ולהסתכל מנקודת מבט אחרת, זוהי אחת היכולות החשובות ביותר כדי לשפר את התקשורת שלנו עם הסביבה, ובייחוד למנהיגים. נקודת המבט שלנו קובעת את האופן שבו נחשוב על משהו, איך נתייחס אליו ואיזו תפיסה נגבש לגביו. פרספקטיבה מאפשרת לנו להבין שהדברים הם יחסיים, ושלכל דבר בחיים יש את הפרופורציה שלו. 

אנחנו נוטים לבחון דברים בהתאם לחוויות, לערכים ולאמונות שלנו, ולא מתוך בחינה רחבה והשוואה ביחס לדברים או מצבים אחרים, ואף לא מתוך בחינה של אותו הדבר מזוויות שונות. כדי שנוכל לראות דברים מנקודת מבט אחרת, נדרשת רמה גבוהה של "אינטלגנציה רגשית", היות והדבר הראשון לבחינת נקודת מבט אחרת היא השליטה על הרגשות שלנו. העובדה שאנחנו מוכנים לראות דברים מנקודות מבט שונות, לא מבטלת את הניסיון, הערכים והאמונות שלנו, אלא עושה אותנו מנהיגים טובים יותר. 

אבל מה קורה כשאנחנו במצבי לחץ, פחד, כעס ורגשות שליליים אחרים? נוצרת לנו הטיה שלילית, שמשפיעה על נקודת המבט שנאמץ, והנה אנחנו ישר הולכים לפרשנות המחמירה ביותר מבחינתנו. פרספקטיבה מאפשרת לנו להיחשף למידע חדש, לדרכי חשיבה שונות, לתת הזדמנות ללמידה, פתח ליצירתיות והגעה לפתרונות חדשים. מי שמקובע, לא מצליח להסתכל על דברים מנקודות מבט שונות, והפספוס הכי גדול הוא כשאנחנו מאמינים שנקודת המבט שלנו על הדברים, היא היחידה שנכונה וחשובה.

תמונה: fb/the idealist

היכולת להבין את הסביבה ואת נקודות המבט השונות, היא "מודעות סביבתית", מה שנמצא בלב המנהיגות. זה מה שמשפיע על היכולת להבין אנשים אחרים, את הרגשות שלהם, המחשבות שלהם, ומהווה מעין גשר בכדי לרתום אותם ולהשפיע עליהם. 

ניטשה אמר ש"אין עובדות, רק פרשנויות", ואכן הרבה פעמים אין לנו שליטה על הדברים שקורים בחיינו, אבל תמיד יש לנו שליטה על הפרספקטיבה שנבחר לאמץ, ולראות דרכה את הדברים, וכמובן המשמעות שניתן להם. כשהזמן חולף, מבינים שהזמן לא מאפשר לנו רק להסתכל על הדברים בנוסטלגיה, אלא הוא מאפשר לנו גם לראות את הדברים בפרספקטיבה שונה, לרוב הרבה יותר אובייקטיבית.

אז מה אפשר לעשות כדי לאמץ פרספקטיבה מאוזנת יותר?

  1. לעשות ZOOM OUT – להסתכל רחב יותר על הדברים, האם מדובר במשהו נקודתי או משהו שחוזר על עצמו? 
  2. לבחון מה ההשפעה לאורך זמן – מה המשמעות של זה בעוד שעה? בעוד שבוע? בעוד שנה? בדרך כלל הזמן עושה את שלו, וגורם לדברים לתפוס פרופורציה נכונה.
  3. אני לא קורבן – אם אני מאמץ אמונה שאני קורבן, לא אצליח לאמץ שום נקודת מבט אחרת. האמת המפתיעה היא שהעולם לא יושב ורוקח מזימות נגדנו כל הזמן…
  4. לגלות חמלה – כלפי עצמנו וכלפי אחרים, לפעמים אנחנו טועים, לפעמים אחרים טועים, קורה. 
  5. להבין שאנחנו לא יודעים הכל – לכל אחד יש את נקודת המבט שלו, אין שני אנשים עם נקודת מבט זהה לחלוטין, וזאת בדרך כלל הסיבה לאי ההבנות. 
  6. להתמקד בהזדמנות – לחפש מה ההזדמנות שיכולה להיות, ולא להתמקד במה שלא טוב, כפי שאמר אלפונס קאר "אנחנו יכולים להתלונן שלורדים יש קוצים, או לשמוח שלקוצים יש ורדים".

בדרך כלל קשה לנו לשנות את הרגשות שלנו ואת ההתנהגות שלנו, אבל אם נצליח לשנות את נקודת המבט שלנו על דברים, זה מה שיגרום לשינוי ברגשות ובהתנהגות שלנו. 

"האופטימיסט רואה את הדונאטס, והפסימיסט רואה את החור" אוסקר ויילד

נסו לשים לב לזה בשבוע הקרוב

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

5 מחשבות על “פרספקטיבה ומנהיגות”

כתיבת תגובה

עשוי לעניין אותך גם

מנהיגות
אייל גונן

ההשפעה והרטוריקה של זלנסקי

זלנסקי יודע שבאמצעות רטוריקה נכונה אפשר לזכות באהדת הקהל, ושבלי קשר האמת אינה עומדת למבחן, אלא היכולת ליצור יחס אוהד בין הנואם והקהל, שבאמצעותו העברת המסר הופכת לקלה יותר.
זלנסקי כמו רטוריקן טוב, יודע להתאים עצמו ולדבר אל כל קהל בשפה הרלוונטית אליו, ולהעביר לו מסר ייחודי כדי להניע את הקהל לחשוב על הדברים לעומק. אחת הדרכים הנפוצות ביותר ושבה משתמש גם זלנסקי, היא ביצוע אנלוגיות שמאפשרות הבנה מהירה יותר, ועל בסיס העובדות המוזכרות, קל להעביר ולהבהיר את הטיעון. רטוריקן טוב מוצא את המשותף בינו ובין הקהל, ומטרת האנלוגיה לאירועי העבר שרלוונטים לקהל, היא לגרום לקהל לראות את המציאות דרך עיני הנואם.

קרא עוד »
ההתפטרות השקטה quietquitting
מנהיגות
אייל גונן

ההתפטרות השקטה

פעם קראו לזה "אבטלה סמויה", קראו לזה "הקטנת ראש", קראו לזה "זה לא בהגדרת תפקיד שלי", וכל מנהל ניסה להלחם בזה באמצעות "תפיסת תפקיד מרחיבה", דיבור על מצויינות, הגדלת ראש, ודרישה לשים לב ששום דבר לא "נופל בין הכסאות". 

הבעיה היא שמנהלים מהדור הישן נעלבים, איך יכול להיות שאנשים לא נדבקים בחזון שלהם, איך אנשים לא רוצים לתת 110%?, איך אנשים מעזים לצאת הביתה כשהם עובדים עד השעות הקטנות?. קוראים לזה הצבת גבולות. מה הבעיה? שמנהלים מהדור הישן מרגישים שדופקים אותם אם זה לא קורה, ואופס.., הנה באים חבר'ה צעירים ומגדירים גבולות. גבול למה שהם מוכנים לתת, גבול למה שהם מוכנים שידרשו מהם. 

קרא עוד »