מודל PERMA לרווחה ושגשוג

אנחנו לא רוצים רק "לשרוד", אנחנו רוצים לחיות חיי רווחה ושגשוג, ולהרגיש מאושרים ומלאי משמעות, וזאת למרות המציאות המורכבת ומלאת האתגרים שאנחנו חווים. מודל PERMA של פרופ' מרטין סליגמן, אבי הפסיכולוגיה החיובית, מספק דרכים פרקטיות ליישום בחיי היומיום, כדי להבטיח שהאושר, המשמעות והמימוש העצמי לא יהיו מקריים בחיינו, אלא תוצאה של פעילות יזומה ומוכוונת.

כדי להבהיר את הנקודה כבר בפתיחה, אני מודע ומכיר את הביקורת לגבי "הרעלת האושר", של התמקדות באושר והתעלמות מרגשות שליליים, ובכלל הביקורת על הפסיכולוגיה החיובית. עם זאת, עדיין לרגשות חיוביים יש יתרונות גדולים ומגוונים, והמודל באמת ממפה את הגורמים המאפשרים ומטפחים תחושת רווחה ושגשוג בחיינו.

סליגמן בחר חמישה גורמים מעוררי מוטיבציה המאפשרים את תחושת הרווחה, כאשר כל אחד יכול להפיק רווחה בדרגה שונה מכל אחד מהגורמים

מחקרים הראו קשרים חיוביים משמעותיים בין מרכיבי המודל לבריאות גופנית, שביעות רצון מהחיים, חיוניות ומחויבות למקום העבודה.

תמונה: strengthscope.com

P – Positive Emotion

רגש חיובי זה לא "אושר", אלא מגוון רחב של רגשות חיוביים: תקווה, שמחה, אהבה, גאווה, סקרנות, השראה, הכרת תודה ועוד. אלה רגשות שמהווים אינדיקציה לשגשוג אישי, וניתן לתרגל ולשפר אותם. היות ואנחנו לא יכולים לחוות רגש חיובי ורגש שלילי באותה העת, הגברת הרגשות החיוביים מקדמת את החוסן שלנו, ומשפרת את המשאבים הפיזיים, המנטליים והרגשיים שלנו. 

רגשות חיוביים פותחים מרכזים שונים במח, אלה אזורים שאינם נגישים כשאנו חווים רגשות שליליים, הנוטים לצמצמם את יכולת החשיבה שלנו. צריך לזכור, שהיכולת לחוות רגשות חיוביים היא תורשתית בחלקה, ומכאן החשיבות של שאר מרכיבי המודל.

שני דברים פשוטים שאפשר לעשות בתחום הזה הם לפתח תחביב שלא קשור לעבודה שלנו, ולהוקיר תודה על הדברים הטובים הנמצאים בחיינו.

E – Engagement

מעורבות מתחברת למושג "זרימה" (Flow) של Mihaly Csikszentmihalyi שמשמעותו התמקדות בהוויה עד כדי אובדן תחושת הזמן. אנחנו חווים זרימה כשאנחנו מתמקדים במשימה ונמצאים באיזון העדין של אתגר שמצד אחד מותח את יכולותינו, ומצד שני יש לנו מיומנות מספיק גבוהה כדי להתמודד איתו. הפרס שלנו הוא עצם הפעילות ללא קשר לתוצאות.

זה יכול לרוב זה קורה כשאנחנו פועלים באזור החוזקות שלנו, ושוב, ככל שנביא את החוזקות שלנו לידי ביטוי ביומיום, וככל שנהיה יותר במצב של "זרימה" ונחווה מעורבות, הרווחה שלנו תגדל ונהיה מאושרים ובריאים יותר. 

שני דברים פרקטיים להגברת המחוברות הם להתמקד באתגר שמולנו, ופחות לחשוב על מה שהיה או על מה שיהיה, להנות מהפעילות הנוכחית. ודבר שני זה לבדוק מה החוזקות שלנו, ולוודא שאנחנו מביאים אותן לידי ביטוי בעבודה ובחיים בכלל. 

 R – Positive Relationships

מערכות היחסים שלנו הן כל הקשרים והאינטראקציות שיש לנו עם משפחה, חברים, בוסים, עמיתים לעבודה, וכל מי שנמצא סביבנו. מערכות היחסים שלנו הן מעין "מגבר" לרגשות שאנחנו חווים, והן מעצימות את הרגשות הללו. מערכות יחסים בריאות מהוות רשת ביטחון בכל ה"ירידות" שאנחנו חווים, ברגעים ובימים הקשים.

נחשוב רגע על מערכות היחסים שלנו בכל התחומים, מה מערכות היחסים האלה גורמות לנו להרגיש? האם הן מעצימות אותנו או פוגעות בנו? האם אנחנו חשים בטחון פסיכולוגי? האם אנחנו מרגישים תמיכה, אהבה והערכה בהן?

מערכות היחסים שלנו הן אחד הדברים המשמעותיים ביותר בתוך המשפחה, וגם בעבודה, ומהוות אינדיקציה למשך הזמן שנחזיק באותו מקום, ולמצב הבריאותי שלנו. 

שני דברים פרקטיים שניתן לעשות כדי לשפר את מערכות היחסים הם לחזק את מערכות היחסים הבריאות שלנו, ולשפר את מערכות היחסים הלא בריאות שלנו, עד כדי ניתוקן.

M – Meaning

אנחנו מחפשים תחושת משמעות, אנחנו רוצים להיות משהו שהוא גדול יותר מאיתנו, מטרה שכשנפעל לטובתה, בעצם ניתן ערך לא רק לנו אלא גם לסביבה. אנחנו יכולים להיות משמעותיים בעבודה, בבית, בפעילות חברתית ובעצם בכל תחום. מי שיש לו מטרה גדולה בחיים שהוא מתעורר בבוקר למענה, מרגיש שביעות רצון, מיצוי ותחושת משמעות רבה יותר.

דרך פרקטית להגברת תחושת המשמעות היא לקחת חלק פעיל בתחום שחשוב לנו ומעורר בנו תשוקה.

A – Accomplishment

האם אני נמצא במקום שאני רוצה להיות? תחושת ההישג היא תוצאה של מאמץ והגעה ליעד שרצינו, מה שמאפשר תחושת גאווה, ויכולת ביצוע. אבל תחושת ההישג משמעותית כשההישג קשור למוטיבציה הפנימית שמניעה אותנו לכיוון המטרות שלנו, כשאנחנו מגשימים את החלומות שלנו. 

שתי דרכים פרקטיות להגברת תחושת ההישגיות הן לא לחכות לזמן מתאים כדי להתחיל לצעוד לעבר החלומות שלנו, אלא להתחיל היום!, ולא פחות חשוב – לחגוג את ההישגים שלנו, קטנים כגדולים. 

אולי יותר מהכל, הגישה שלנו היא שמשפיעה על הרווחה וחיינו, והאופטימיות היא המפתח. אופטימיות היא האמונה שיהיו לנו בחיים יותר תוצאות טובות מאשר תוצאות רעות.

אנשים אופטימיים נוטים להיות עמידים יותר בתקופות לחוצות או באירועי משבר. אנשים אופטימיים גם חיים יותר זמן ומחלימים מהר יותר. אנשים אופטימיים נוטים להיות פעילים יותר, לנצל הזדמנויות ולהשפיע על חייהם. אנשים אופטימיים מגיעים להישגים גבוהים יותר בעבודה ובלימודים. כמובן שאנשים אופטימיים חווים פחות דכאונות והם בעלי חוסן גבוהה יותר.

זה הזמן לבדוק איפה אתם נמצאים..

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

2 מחשבות על “מודל PERMA לרווחה ושגשוג”

  1. What i do not realize is actually how you are not really much more well-liked than you might be right now. You are so intelligent. You realize therefore significantly relating to this subject, produced me personally consider it from so many varied angles. Its like men and women aren't fascinated unless it is one thing to do with Lady gaga! Your own stuffs excellent. Always maintain it up!

כתיבת תגובה

עשוי לעניין אותך גם

ערכים מנהיגות
התפתחות אישית
אייל גונן

ערכים ומנהיגות – מצפן זהותי מנהיגותי

כשאנחנו מובילים מתוך הערכים שלנו, המורכבות שבקבלת החלטות פוחתת, והמאבקים הפנימיים והמתח הפנימי פוחתים, ברמה האישית וברמה הארגונית.

הערכים שלנו הם העוגן, הבסיס והמצפן לזהות, וגם למנהיגות שלנו. מנהיגות מבוססת ערכים היא מנהיגות מודעת. הערכים שלנו הם האמונות העמוקות האותנטיות שלנו. וכשאנחנו פועלים בניגוד לערכים שלנו, יש נתק בין הראש ללב שלנו, והתוצאה היא מתח, לחץ, תחושת תסכול ואכזבה.

קרא עוד »
ניהול זמן
אייל גונן

יותר פגישות, פחות עבודה

למרות שלפגישות יש משמעות פורמלית וא-פורמלית בארגונים, מחקר חדש מצא ש-70% מכלל הפגישות מונעים מהעובדים לעבוד ולהשלים את המשימות שלהם, והמחיר הוא לא רק פגיעה ביעילות ואפקטיביות העבודה, אלא גם פגיעה ברווחה הפסיכולוגית, הפיזית והנפשית.

במחקר שפורסם לאחרונה בדקו 76 חברות, וכשצמצמו את נפח הפגישות ב-40%, תפוקת העובדים עלתה ב-71%!! העובדים הרגישו מועצמים ואוטונומיים יותר, וכך התוצאה הייתה עליה של 52% בשביעות הרצון.

היתרונות של צמצום הפגישות מגיעים לרמה האופטימלית ביותר לאחר צמצום הפגישות ב-80%-60%, ויורדים בצמצום נוסף מעבר לכך. כשהפגישות מצטמצמות כמעט לחלוטין, שביעות הרצון, הפרודוקטיביות ומעורבות העובדים יורדים משמעותית, מפני שמגיעים לרמה שהאנשים מרגישים שלא רואים אותם כלל, ולכן המחקר ממליץ על שמירה של יום-יומיים לפגישות.

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

מביעים דעה שונה מדעתו של הבוס?

החוקר הופסדה, טבע את המונח PDI (Power Distance Index), שהוא מדד מ-1 עד-100 ל"מרחק הכח" בארגונים. ככל שהמדד נמוך יותר, ההיררכיה והסמכות תופסות מקום נמוך יותר בארגון, וככל שהמדד גבוה יותר, קיימים פערי כח בעקבות ההיררכיה עד כדי פגיעה ביכולת קבלת החלטות.

קרא עוד »