מי באמת מנהיג?

"מי שחושב שהוא מנהיג שירים את היד".
זאת השאלה הראשונה שאני שואל בכל הרצאה, המטרה היא לזרוק 'הוק' לקהל, להפעיל ולחבר אותו אלי, אבל האמת היא שזאת שאלה עמוקה מאוד והיא עניין של בחירה בזהות מנהיגותית, שזה הבסיס למנהיגות. ספוילר – לא כל מי שעושה מעשה מנהיגותי הוא מנהיג.


פרופ' רוברט לורד פיתח את תיאורית המנהיגות המרומזת (Implicit Leadership), לפיה היות והמנהיגות היא "בעיני המתבונן", לכל אחד מאתנו יש תפיסה לגבי איך נראה מנהיג אפקטיבי, ואנחנו נוטים ליצור לעצמנו תבנית, מעין "אב טיפוס" שמי שיתנהג לפיו, יחשב בעינינו כמנהיג. התכונות שהפגינו המנהיגים היו: "רגישות", "אינטליגנציה", "מסירות" ו"דינמיות".

פרופ' סו אשפורד מאונ' מישיגן שאלה קבוצת אנשים כמה נח להם לתאר את עצמם כ"רגישים", "אינטלגנטים", "מסורים", "דנמיים" ו"מנהיגים". הנשאלים לא נדרשו להציג את התשובות שלהם לאחרים, אך הדבר המפתיע הוא שהם הרגישו הרבה יותר נח להגדיר את עצמם באמצעות 4 התכונות הראשונות, מאשר להגדיר עצמם כמנהיגים. אגב, לנשים בקבוצה היה עוד פחות נח מהגברים להגדיר עצמן כמנהיגות.

מצד שני, אי אפשר להתעלם מכך שקיימת שחיקה של המושג "מנהיגות", ומשתמשים בו כדי לתאר כל פעולה של ניהול משאב כלשהו. לדוגמא אני לא מסכים שכל המורים מנהיגים, וגם לא כל הורה הוא מנהיג, עם כל אי הנעימות להגיד את זה. יש להם חזון? מובילים שינוי מהותי? מצליחים להשפיע בכיוון שהם רוצים? או שחלק לא קטן בסה"כ "מנהלים משאב" שכנראה בכל מקרה היה מתפתח אבולציונית פחות או יותר בצורה זהה?

אני גם חושב שהאמירה ש"מנהיג הוא מנהיג", והוא יהיה מנהיג בכל סיטואציה היא לא נכונה, מנהיגות תלוית הקשר, ויכול להיות שאהיה המנהיג במשפחה, אבל לא בעבודה, ויכול להיות גם להיפך.

יש הבדל גדול בין לעשות "מעשה מנהיגותי" חד פעמי, או מדי פעם, לבין להיות מנהיג. לא כל מי שעושה "מעשה מנהיגותי" הוא מנהיג. אם אני מספר את הבן שלי מדי פעם, אני עדיין לא ספר. אם אני בונה שולחן מעץ, אני עדיין לא נגר. אותו הדבר לגבי מנהיגות, מנהיג הוא מי שעושה מעשים מנהיגותיים בתדירות גבוהה ולאורך זמן, ובתוך כך משלב חזון, השפעה על האנשים, מוביל שינוי, העצמת ופיתוח האנשים, באומץ וביצירתיות שמביאים את הארגון למקום טוב יותר.

יכול להיות שאחת הבעיות היא שמגדירים מנהיגות כ"השפעה", ואנשים מסיקים מכך שכל השפעה היא מנהיגות. וזה לא נכון.

ההבחנה בין "מעשה מנהיגותי" למנהיגות, חשובה בעיקר כדי להבחין בין "העצמה" ל"פיתוח מנהיגות", הרבה פעמים כשרוצים להעצים מישהו, בעצם מתכוונים לגרום לו לעשות "מעשה מנהיגותי", לפעמים אף נקודתי, בתחום ספציפי בחייו, ולא באמת מתכוונים לפיתוח מנהיגות במובן הרחב.

אז מה התשובה של הקהל לשאלה שלי בתחילת ההרצאה? כמובן שהרוב המוחלט מרימים את היד, אבל זאת לא תוצאה של העובדה שהם מנהלים או מפקדים, אלא תוצאה של מניפולציה, הטיות ולחץ קבוצתי.

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

3 מחשבות על “מי באמת מנהיג?”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עשוי לעניין אותך גם

הרגלים
אייל גונן

מה עדיף להיות צב או ארנב?

יש שתי תפיסות לחיים, שונות אחת מהשנייה, ודווקא אחרי שנים של ניסיונות לאמץ את גישת הארנב, אני מבין שאני הרבה יותר טוב בלהיות צב.

אז מה ההבדל בין הגישות? נניח שמציעים לכם שתי חלופות, החלופה הראשונה היא 3 מליון דולר כאן ועכשיו. החלופה השנייה היא לקבל סנט אחד, שמכפיל את ערכו במשך 31 ימים.

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

מי הנהיג את מנצ'סטר יונייטד הגדולה?

בסמוך להגעתו למנצ'סטר יונייטד, הוא החל בבניית יסודות לטווח הארוך והפרויקט הראשון היה "תכנית הצעירים". הוא הקים שני מרכזי מצויינות, גייס סקאוטים (מגלי כשרונות) ודחק בהם להביא את הכשרונות הצעירים המובילים, וכך בין ההחתמות הראשונות שלו היו דיוויד בקהאם, ורייאן גיגס עוד בגיל 13!, פול סקולס וגארי נוויל.

קרא עוד »
ניהול זמן
אייל גונן

יותר פגישות, פחות עבודה

למרות שלפגישות יש משמעות פורמלית וא-פורמלית בארגונים, מחקר חדש מצא ש-70% מכלל הפגישות מונעים מהעובדים לעבוד ולהשלים את המשימות שלהם, והמחיר הוא לא רק פגיעה ביעילות ואפקטיביות העבודה, אלא גם פגיעה ברווחה הפסיכולוגית, הפיזית והנפשית.

במחקר שפורסם לאחרונה בדקו 76 חברות, וכשצמצמו את נפח הפגישות ב-40%, תפוקת העובדים עלתה ב-71%!! העובדים הרגישו מועצמים ואוטונומיים יותר, וכך התוצאה הייתה עליה של 52% בשביעות הרצון.

היתרונות של צמצום הפגישות מגיעים לרמה האופטימלית ביותר לאחר צמצום הפגישות ב-80%-60%, ויורדים בצמצום נוסף מעבר לכך. כשהפגישות מצטמצמות כמעט לחלוטין, שביעות הרצון, הפרודוקטיביות ומעורבות העובדים יורדים משמעותית, מפני שמגיעים לרמה שהאנשים מרגישים שלא רואים אותם כלל, ולכן המחקר ממליץ על שמירה של יום-יומיים לפגישות.

קרא עוד »