אתם אמיצים?

כשאנחנו חושבים על המילה "אומץ", זה מתקשר לנו למשהו גדול, פעולה הירואית, אבל אומץ הוא משהו שיכול להתבטא בכל רגע, בכל פעולה.

ברנה בראון מדברת על פגיעות, ואומרת שאנחנו יכולים לבחור באומץ או בנוחות, אבל לא בשניהם יחד. היא מגדירה את האומץ כמוכנות להיות פגיע, לפעול בלי ערובה לכך שתצליח. לא לחשוב על זה שאולי תכשל, אלא לפעול בידיעה שאתה יכול להיכשל, אבל להמשיך ולהתמודד. אי אפשר להתפתח ולגדול כשאתה עטוף בשריון, וזו הסיבה שצריכים אומץ בכדי להתפתח, צריכים להיות מוכנים להיות פגיעים.

"לא המבקר הוא שחשוב, לא האיש המצביע על כישלונו של החזק או המעיר כיצד היה אפשר לעשות את הדברים טוב יותר. האשראי שמור לאיש הנמצא בזירה, האיש שפניו מוכתמים באבק, בזיעה ובדם; זה שנאבק בגבורה… זה שטועם, במקרה הטוב, את פרי ההצלחה, ובמקרה הרע, אם העלה חרס בידיו, לפחות נכשל לאחר שהעז".

הנאום הזה של תאודור רוזוולט, שזכה לכינוי "האדם בזירה", מזכיר לנו שהיציע מלא באנשים שמעולם לא העזו להיכנס לזירה ולנסות, אבל אלופים בלבקר, להעיר ולהקטין את מי שבזירה. ויש מסביבנו המון זירות.

הרגע בו אנחנו "נעמדים על הרגליים האחוריות", הוא מקום מבחנו של האומץ שלנו, ובו הערכים שלנו מתחשלים, ברגעים האלה אנחנו לומדים מי אנחנו באמת. ברגעים שאנחנו צריכים להיות אמיצים ולעמוד על שלנו, אבל אנחנו בוחרים לוותר, מפחדים להיפגע, אלה הרגעים שאנחנו חונקים את עצמנו, את התקווה, את היצירתיות, את הפוטנציאל שלנו, את מה שיכולנו להיות.

אומץ הוא שריר, ככל שנשתמש בו יותר, הוא יתחזק, ויהפוך לפעולה יותר ויותר טבעית. האומץ מאפשר לנו למצות את הפוטנציאל שלנו ולהתפתח. בלי אומץ אנחנו לא יכולים להתפתח. ולא נוכל להשפיע על האנשים סביבנו להתפתח.

האומץ מאפשר לנו לחיות חיים שלמים בלי חרטות, כי עשינו וניסינו כל מה שיכלנו.

אומץ הוא לא העדר פחד, אלא הוא לפעול למרות הפחד. הפחד הוא רגש שלילי, לכן קשה לפעול כשהוא נוכח. אומץ מסתכל מעבר לפחד, ומתמקד באפשרויות שיש, בהתקדמות.

האומץ מייצר לנו וודאות בתנאי אי-ודאות. איך? אי-ודאות גורמת לחשש, לפחד, ומי שמתרגל את שריר האומץ, מורגל לפעול מחוץ לאזור הנוחות שלו, באי-ודאות, כשהעוגן שלו הוא העובדה שהוא מאמין בעצמו. זה להגיד כן, עוד לפני שברור מה הדרך שצריך ללכת בה.

אומץ מאפשר לך להמציא את עצמך מחדש, לעזוב את המוכר ולעשות שינוי כשנדרש.

אנשים הולכים אחרי מנהיגים בגלל האומץ שלהם, שמאפשר להם לפעול לפי הערכים והמטרות שהם מאמינים בהם, והם לוקחים את האנשים למקומות שאין לאנשים את האומץ ללכת אליהם לבד.

אומץ הוא תופעה מדבקת, והוא עניין של בחירה.

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

3 מחשבות על “אתם אמיצים?”

  1. Just about all of the things you articulate happens to be astonishingly appropriate and it makes me ponder why I hadn't looked at this in this light before. This piece really did turn the light on for me as far as this topic goes. Nonetheless there is actually 1 issue I am not really too comfy with so while I attempt to reconcile that with the central idea of your issue, allow me observe just what the rest of the subscribers have to say.Well done.

כתיבת תגובה

עשוי לעניין אותך גם

פרספקטיבה ומנהיגות
התפתחות אישית
אייל גונן

פרספקטיבה ומנהיגות

השבוע הזה הזכיר לי את החשיבות של היכולת לראות דברים בפרספקטיבה, כלומר מנקודת מבט אחרת, ועד כמה המיומנות הזאת יכולה להשפיע על החיים שלנו, למרות שרוב הזמן אנחנו לא כל כך מצליחים ליישם אותה.

פרספקטיבה היא היכולת להשהות את השיפוטיות והתגובה שלנו, לעשות זום אאוט ולהסתכל מנקודת מבט אחרת, זוהי אחת היכולות החשובות ביותר כדי לשפר את התקשורת שלנו עם הסביבה, ובייחוד למנהיגים.
נקודת המבט שלנו קובעת את האופן שבו נחשוב על משהו, איך נתייחס אליו ואיזו תפיסה נגבש לגביו. פרספקטיבה מאפשרת לנו להבין שהדברים הם יחסיים, ושלכל דבר בחיים יש את הפרופורציה שלו.

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

איך מנהיגים בונים אמון?

זה שאנשים צריכים להאמין במנהיג בכדי ללכת אחריו – ברור. אבל יש עוד אמונה, אמונה של האנשים בעצמם, ואמונה של המנהיג ביכולת של האנשים. רוב האנשים לא מאמינים באחרים באופן טבעי, אז איך להפוך למנהיג שמאמין באנשיו?

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

מה הגורם שמבדיל הכי הרבה בין מנהיגים?

ישנו גורם מכריע משותף לכל המנהיגים האפקטיביים, והוא רמה גבוהה של אינטלגנציה רגשית. זה לא שמנת המשכל או היכולות הניהוליות כבר לא רלוונטיות, אלא שהן כבר נחשבות ל"יכולות סף", וברור שהן הכרחיות כדי להיכנס לתפקידי ניהול.

קרא עוד »