מה עדיף להיות צב או ארנב?

למה כדאי לכם להיות צבים? ומה הקשר לבמבוק?

יש שתי תפיסות לחיים, שונות אחת מהשנייה, ודווקא אחרי שנים של ניסיונות לאמץ את גישת הארנב, אני מבין שאני הרבה יותר טוב בלהיות צב.

אז מה ההבדל בין הגישות? נניח שמציעים לכם שתי חלופות, החלופה הראשונה היא 3 מליון דולר כאן ועכשיו. החלופה השנייה היא לקבל סנט אחד, שמכפיל את ערכו במשך 31 ימים. מה הייתם בוחרים? הרוב המוחלט של האנשים היו בוחרים בחלופה הראשונה, 3 מליון דולר כאן ועכשיו. אבל מה היה קורה אם הייתם בוחרים בחלופה השנייה? אחרי יומיים היו לכם 2 סנט, אחרי עוד יום היו לכם רק 4 סנט, נקפוץ קדימה והדבר המאכזב הוא שאפילו אחרי 20 ימים יהיו לכם רק 5,243 דולר. אבל אז קורה הקסם, ביום ה-28 יהיו לכם 1,342,208 דולר ואחרי 31 יום שימו לב, תהיו עם 10,737,664 דולר.

האפקט המצטבר של הדברים לאורך זמן הוא משמעותי. קריאת ספר אחד בשבוע? פעמיים ריצה בשבוע? פעם ביום לעלות במדרגות? לשתות קפה בלי סוכר? בילוי אחד בשבוע? לשים קצת כסף בצד בכל חודש? תבחרו תחום אחד בחיים ותתחילו לעשות בו את השינוי. בהתחלה לא שמים לב להבדל, מרגישים שאין שינוי, אבל פתאום בשלב מסוים, אחרי תקופה ארוכה רואים את השינוי. כמו משל עץ הבמבוק, שלוקח לו 5 שנים להיקלט ולהתבסס, בשלב הזה לא רואים שום פלא, ואז פתאום בפרץ אדיר, הוא מתחיל לגדול בקצב ממוצע של מטר ביום, ומגיע לגובה של 30 מטר בתוך חודש!

אז להיות צב זה לא סקסי, זה דורש שינוי תפיסה, התמדה, גם כשלא רואים את התוצאה, ובעולם של ריאלטי, פרסומות וסיפורי הצלחה זה מורכב יותר, אבל מה עדיף? לחכות כמו הארנב להזדמנות שיופיע הגזר, שהתנאים יבשילו, שיהיה מזג אוויר מתאים, כשיהיה לי כח, שזה יהיה יותר פשוט? הצב לא מחכה שיבשילו התנאים החיצוניים, הוא פשוט מתחיל לצעוד. אימוץ התפיסה של צעדים קטנים אבל עקביים לאורך זמן, שינה לי את החיים בכושר, בתזונה, בלמידה, בהתפתחות האישית, עם המשפחה, בתחושת האושר והמשמעות, וזה שולח אדוות לכל תחומי החיים.

תנו כבוד לצבים! 🐢

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

1 מחשבה על “מה עדיף להיות צב או ארנב?”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עשוי לעניין אותך גם

דגל ישראל, אחריות מנהיגים, מנהיגות, מהפכה משפטית
מנהיגות
אייל גונן

מה האחריות של המנהיגים שלנו לאווירה הציבורית?

כדי לייצר אווירה ציבורית חיובית, שזה מה שמנהיגות חיובית אמורה לייצר, המנהיגים צריכים להוות דוגמא בהתנהגותם ולהציב סטנדרט גבוהה של התנהגות, הכלה, כבוד, חיזוק היחסים בין הצדדים השונים בחברה, ויצירת מרחבי שיח ושיתוף פעולה. בסופו של דבר מנהיגות מטפחת אופטימיות, תקווה לעתיד טוב יותר ויצירת הזדמנויות לכולם.

כשמנהיגים פוליטיים מחליטים להקצין את ההתבטאויות שלהם, זה משפיע ומוביל באופן ישיר לקיטוב ופילוג בחברה. זה פוגע באמון במוסדות שלטון, ואפילו באמון וביחסים בין חברים לעבודה ואף בין בני משפחה, מה שמוביל לתחושות של כעס, תסכול, חוסר תקווה ובסוף זה יכול להגיע גם לאלימות פיזית.

קרא עוד »
ניהול זמן
אייל גונן

יותר פגישות, פחות עבודה

למרות שלפגישות יש משמעות פורמלית וא-פורמלית בארגונים, מחקר חדש מצא ש-70% מכלל הפגישות מונעים מהעובדים לעבוד ולהשלים את המשימות שלהם, והמחיר הוא לא רק פגיעה ביעילות ואפקטיביות העבודה, אלא גם פגיעה ברווחה הפסיכולוגית, הפיזית והנפשית.

במחקר שפורסם לאחרונה בדקו 76 חברות, וכשצמצמו את נפח הפגישות ב-40%, תפוקת העובדים עלתה ב-71%!! העובדים הרגישו מועצמים ואוטונומיים יותר, וכך התוצאה הייתה עליה של 52% בשביעות הרצון.

היתרונות של צמצום הפגישות מגיעים לרמה האופטימלית ביותר לאחר צמצום הפגישות ב-80%-60%, ויורדים בצמצום נוסף מעבר לכך. כשהפגישות מצטמצמות כמעט לחלוטין, שביעות הרצון, הפרודוקטיביות ומעורבות העובדים יורדים משמעותית, מפני שמגיעים לרמה שהאנשים מרגישים שלא רואים אותם כלל, ולכן המחקר ממליץ על שמירה של יום-יומיים לפגישות.

קרא עוד »
הורות ומנהיגות
מנהיגות
אייל גונן

הורות ומנהיגות

הורות היא אחד האתגרים הגדולים ביותר בכל מה שקשור לניהול ומנהיגות, אי אפשר להשוות את זה כמעט לשום תפקיד אחר.
לא באינטנסיביות, לא באחריות, לא במשמעות, ואין אפשרות לעשות "בכאילו". נשמע לכם מוגזם? כנסו לקרוא.

קרא עוד »