מה עדיף להיות צב או ארנב?

למה כדאי לכם להיות צבים? ומה הקשר לבמבוק?

יש שתי תפיסות לחיים, שונות אחת מהשנייה, ודווקא אחרי שנים של ניסיונות לאמץ את גישת הארנב, אני מבין שאני הרבה יותר טוב בלהיות צב.

אז מה ההבדל בין הגישות? נניח שמציעים לכם שתי חלופות, החלופה הראשונה היא 3 מליון דולר כאן ועכשיו. החלופה השנייה היא לקבל סנט אחד, שמכפיל את ערכו במשך 31 ימים. מה הייתם בוחרים? הרוב המוחלט של האנשים היו בוחרים בחלופה הראשונה, 3 מליון דולר כאן ועכשיו. אבל מה היה קורה אם הייתם בוחרים בחלופה השנייה? אחרי יומיים היו לכם 2 סנט, אחרי עוד יום היו לכם רק 4 סנט, נקפוץ קדימה והדבר המאכזב הוא שאפילו אחרי 20 ימים יהיו לכם רק 5,243 דולר. אבל אז קורה הקסם, ביום ה-28 יהיו לכם 1,342,208 דולר ואחרי 31 יום שימו לב, תהיו עם 10,737,664 דולר.

האפקט המצטבר של הדברים לאורך זמן הוא משמעותי. קריאת ספר אחד בשבוע? פעמיים ריצה בשבוע? פעם ביום לעלות במדרגות? לשתות קפה בלי סוכר? בילוי אחד בשבוע? לשים קצת כסף בצד בכל חודש? תבחרו תחום אחד בחיים ותתחילו לעשות בו את השינוי. בהתחלה לא שמים לב להבדל, מרגישים שאין שינוי, אבל פתאום בשלב מסוים, אחרי תקופה ארוכה רואים את השינוי. כמו משל עץ הבמבוק, שלוקח לו 5 שנים להיקלט ולהתבסס, בשלב הזה לא רואים שום פלא, ואז פתאום בפרץ אדיר, הוא מתחיל לגדול בקצב ממוצע של מטר ביום, ומגיע לגובה של 30 מטר בתוך חודש!

אז להיות צב זה לא סקסי, זה דורש שינוי תפיסה, התמדה, גם כשלא רואים את התוצאה, ובעולם של ריאלטי, פרסומות וסיפורי הצלחה זה מורכב יותר, אבל מה עדיף? לחכות כמו הארנב להזדמנות שיופיע הגזר, שהתנאים יבשילו, שיהיה מזג אוויר מתאים, כשיהיה לי כח, שזה יהיה יותר פשוט? הצב לא מחכה שיבשילו התנאים החיצוניים, הוא פשוט מתחיל לצעוד. אימוץ התפיסה של צעדים קטנים אבל עקביים לאורך זמן, שינה לי את החיים בכושר, בתזונה, בלמידה, בהתפתחות האישית, עם המשפחה, בתחושת האושר והמשמעות, וזה שולח אדוות לכל תחומי החיים.

תנו כבוד לצבים! 🐢

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

1 מחשבה על “מה עדיף להיות צב או ארנב?”

כתיבת תגובה

עשוי לעניין אותך גם

התפתחות אישית
אייל גונן

"הדבקה חברתית" – תרגיל של אלופים לשנה החדשה

יש משפט שאומר שאנחנו הופכים להיות הממוצע של חמשת האנשים שאנחנו נמצאים בסביבתם הכי הרבה זמן. אז מה זה אומר? "הדבקה חברתית" אומרת שאנחנו מושפעים הכי הרבה מהאנשים שאנחנו בסביבתם הכי הרבה זמן, מאנשי "מעגל הליבה" שלנו.

קרא עוד »
WLB, WLH
איזון קריירה משפחה
אייל גונן

זליגת חוויה מהעבודה הביתה

המחקר מראה שעבודה שמציעה להורה אוטונומיה ותמיכה בשנת חייו הראשונה של הילד, משפיעה על התוצאות הקוגנטיביות, הכישורים החברתיים, ועל הבריאות הנפשית של הילד למשך שש השנים הבאות. כן, 40+ שעות בשבוע במקום העבודה משפיעות עלינו, ועל המשפחה. 

מחקר נוסף מראה שכשההורים חווים אתגר במקום העבודה, יצירתיות, הנאה, ותחושת הערך העצמי והסמכותיות שלהם גבוהות, הילדים בריאים יותר מבחינה נפשית. 

עכשיו השאלה היא כמה פעמים אנחנו מסתכלים על העבודה שלנו וההשפעה שלה על הבית, לא רק מבחינת השעות ומקום העבודה, אלא גם מבחינת החוויה בעבודה וההשפעה על החוויה בבית.

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

ההשפעה והרטוריקה של זלנסקי

זלנסקי יודע שבאמצעות רטוריקה נכונה אפשר לזכות באהדת הקהל, ושבלי קשר האמת אינה עומדת למבחן, אלא היכולת ליצור יחס אוהד בין הנואם והקהל, שבאמצעותו העברת המסר הופכת לקלה יותר.
זלנסקי כמו רטוריקן טוב, יודע להתאים עצמו ולדבר אל כל קהל בשפה הרלוונטית אליו, ולהעביר לו מסר ייחודי כדי להניע את הקהל לחשוב על הדברים לעומק. אחת הדרכים הנפוצות ביותר ושבה משתמש גם זלנסקי, היא ביצוע אנלוגיות שמאפשרות הבנה מהירה יותר, ועל בסיס העובדות המוזכרות, קל להעביר ולהבהיר את הטיעון. רטוריקן טוב מוצא את המשותף בינו ובין הקהל, ומטרת האנלוגיה לאירועי העבר שרלוונטים לקהל, היא לגרום לקהל לראות את המציאות דרך עיני הנואם.

קרא עוד »