איך לנהל את הקשב שלנו?

קורה לכם שאתם בבית ונזכרים ששכחתם לעשות משהו בעבודה וזה מטריד אתכם?
קורה לכם שאתם שוכחים לעשות דברים, אבל נזכרים בהם בדיוק ברגעים הלא מתאימים?
אז יש פתרון שיגרום לכם לא לשכוח לבצע את המשימות החשובות, ומצד שני לא להשאיר אותן בראש כל הסופ"ש. לי זה עובד.

הפסיכולוגית בלומה זייגרניק ישבה בבית קפה, והבחינה שהמלצרים זוכרים בצורה טובה את ההזמנות שלקחו, עד לרגע בו הם מגישים את ההזמנה, ואז הם שוכחים את ההזמנה די מהר. בסדרת ניסויים היא הוכיחה שמבין כל המשימות שיש לנו, אנחנו נוטים לזכור טוב יותר את המשימות שהתחלנו. באופן לא מודע אנחנו מקבלים מהמח איתותים שיש לנו משימות "פעילות-פתוחות", והאיתותים האלה ימשכו את תשומת ליבנו עד ש"נסגור" את המשימה.

מכאן נולדה טכניקה שאומרת שאם יש לך משימה חשובה, עצם התנעת תהליך הביצוע כבר יגדיל את הסיכוי שתזכור לחזור אל המשימה ולהשלימה, קטנה כגדולה. זהו "אפקט זיגרניק" (Zeigarnik effect).
הסיבה לכך היא בין השאר "שאריות קשב" שאנחנו "משאירים" באותה משימה שהתחלנו אבל לא סיימנו. ולכן אם התחלנו את המשימה, מדי פעם היא תקפוץ לנו בראש ונתפוס את עצמנו חושבים עליה בהבזקים.

אז איך נמנעים מלהשאיר "שאריות קשב" בכל מיני משימות במהלך היום, ובעצם לגרום להן לקפוץ לנו למודעות בזמן לא רצוי? תזכרו שהקשב שלנו מוגבל, וככל שנשאיר יותר משימות פתוחות אמנם נזכור אותן ונוכל לחשוב עליהן, אבל יהיה לנו פחות קשב למה שאנחנו עושים עכשיו. לדוגמה נהיה עם הילדים אבל נחשוב על משימות אחרות, או שנהיה בפגישה ונהיה מוטרדים ממחוייבות אחרת שיש לנו, אולי אפילו נהיה בערב רומנטי ונחשוב על הפגישה שהייתה לנו הבוקר.

כאן נכנס הפסיכולוג רוי באומיסטר, שמצא את השיטה איך לאפשר לנו לסיים את העבודה, ולקחת איתנו את כל הקשב הביתה.
באומיסטר מצא שניתן להפחית את השפעת "אפקט זיגרניק" באופן משמעותי, באמצעות רישום תכנית או אפילו רשימת פעולות נדרשות, כדי לסיים את המשימה בשלב מאוחר יותר, כלומר למחרת או אפילו בשבוע הבא. עצם  המחויבות שלנו לתכנית ספציפית, אפילו בראשי פרקים, לא רק מפשטת את המשימה, אלא גם משחררת משאבים קוגנטיביים וקשב למשימות אחרות. העובדה שזה רשום – כבר מרגיעה אותנו.

דיוויד אלן מפתח שיטת GTD מסביר שהמח שלנו טוב בלהעלות רעיונות, אבל לא בלזכור אותם, זה נכון גם לגבי משימות – אנחנו מעלים רעיונות מעולים, אבל שוכחים ליישם אותם.. זה אומר שבפעם הבאה כשיש לנו משימה חשובה, דבר ראשון נתחיל לבצע אותה וזה כבר יצרוב אצלנו אנרציה של המשך ביצוע המשימה, אבל נזכור גם לרשום את השלבים הבאים על דף, כדי שלא נצטרך לזכור. וכך, לא נהיה מוטרדים מאותה משימה בזמנים הלא נכונים, והקשב שלנו יהיה פנוי למה שנעשה באותו הרגע..

הכי חשוב זה לבצע את זה בסוף היום, ובטח שלקראת סוף השבוע, כך תוודאו שלא תקחו את המחשבות על העבודה אתכם הביתה, וכשתחזרו תוכלו להמשיך מאותה נקודה.

תהיו יותר רגועים, תהנו מהרגע, ותישנו טוב יותר.

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

1 מחשבה על “איך לנהל את הקשב שלנו?”

כתיבת תגובה

עשוי לעניין אותך גם

הצלחה
אייל גונן

מוכנים לחצות את "תהום התירוצים"?

התודעה שלנו היא מה שמשפיע הכי הרבה על החיים שלנו, היא קובעת מה תהיה הגישה שלנו, ומה תהיה איכות החיים וההישגים שלנו.
כשאנחנו רוצים להתפתח ולעבור שינוי, שינוי תודעתי הוא השלב שמקשר בין השראה לפעולה, ובו השינוי הוא הקשה ביותר.

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

ההשפעה והרטוריקה של זלנסקי

זלנסקי יודע שבאמצעות רטוריקה נכונה אפשר לזכות באהדת הקהל, ושבלי קשר האמת אינה עומדת למבחן, אלא היכולת ליצור יחס אוהד בין הנואם והקהל, שבאמצעותו העברת המסר הופכת לקלה יותר.
זלנסקי כמו רטוריקן טוב, יודע להתאים עצמו ולדבר אל כל קהל בשפה הרלוונטית אליו, ולהעביר לו מסר ייחודי כדי להניע את הקהל לחשוב על הדברים לעומק. אחת הדרכים הנפוצות ביותר ושבה משתמש גם זלנסקי, היא ביצוע אנלוגיות שמאפשרות הבנה מהירה יותר, ועל בסיס העובדות המוזכרות, קל להעביר ולהבהיר את הטיעון. רטוריקן טוב מוצא את המשותף בינו ובין הקהל, ומטרת האנלוגיה לאירועי העבר שרלוונטים לקהל, היא לגרום לקהל לראות את המציאות דרך עיני הנואם.

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

יש דבר כזה מנהיגים מופנמים?

הרבה שואלים אותי אם מי שמופנם יכול להיות מנהיג. לרובנו יש בראש תמונה של מנהיג מוחצן, ולכן כל מי שמופנם ורוצה להנהיג, צריך להתגבר על מחסום תפיסתי גדול. בסקר שנערך ב-2006, 65% מהמנהלים הבכירים ראו את המופנמות כמחסום למנהיגות, ומחקרים מראים שנשיאי ארה"ב היותר מוחצנים, נתפסו גם כמנהיגים יעילים יותר.

קרא עוד »