איך אומרים "לא"?

פתאום זה מגיע, מישהו מבקש מכם עזרה, זה תופס אתכם לא מוכנים, למרות שזה קורה כל הזמן עדיין לא הצלחתם לסגל תשובה מספיק טובה. ואז אתם שולפים אחת משלוש התשובות הבאות:

1. אומרים "בטח!" אבל בתוככם מתכוונים לממש לא, רק כדי לא לפגוע במערכת היחסים, במה שיחשבו עליכם, אתם מוכנים לשים את העזרה לחבר ולא משנה מהי, בעדיפות גבוהה יותר מהמשימות שלכם.

2. אומרים "אני לא יכול!", זה קורה כשאתם מייחסים חשיבות גבוהה יותר למשימות שלכם מאשר למשימה של החבר, ולמערכת היחסים עמו.

3. יש את שיטת ה"יען". אנחנו מתעלמים. לא מגיבים למייל. לא חוזרים להודעה ולשיחת הטלפון. במקרה שאנחנו רוצים לצאת מזה "בסדר", מחכים הרבה זמן לפני שמגיבים, מקווים שהבעיה תיפתר מעצמה.

הזמן הוא "משחק סכום אפס", הוא קבוע ולא גמיש. לכולם יש את אותו הזמן. חינכו אותך לעזור לאחרים, לתת בלי לצפות לקבל, אבל האמת היא שבכל "כן" שתגיד, יש גם "לא" למשהו אחר. כן לפגישה מוקדם בבוקר זה לא לעזרה בבוקר עם הילדים, כן לעזור לקולגה בפרויקט זה שעתיים פחות לעבוד על הפרויקט שלכם. ברור שאפשר ואפילו חייבים לפעמים להגיד "כן", רק לא באופן אוטומטי, ה"כן" וה"לא" שלכם מגדירים את הגבולות שלכם, את סדר העדיפויות שלכם. סטיב ג'ובס אמר "אני גאה בדברים שלא עשינו, כפי שאני גאה בדברים שעשינו", להגיד "לא" זה חלק מתעדוף המשימות, המיקוד שלנו.

אנחנו נוטים להגיד כן מהר מדי, ורק אח"כ כשנתקלים במחסור זמן לבצע משימה שחשובה לנו, אנחנו מבינים שטעינו. ואז אנחנו מתחילים להרגיש עומס, להישחק, לקחנו על עצמנו התחייבויות, אנחנו לא רוצים לאכזב ובנוסף יש לנו את המשימות שלנו. אנחנו לא מתקצבים נכון את הזמן והאנרגיה שלנו. להיות פרודוקטיבי זה לא לעשות עוד ועוד, אלא לעשות את הדברים הנכונים, באופן הנכון. הדברים שהחלטנו שהם הנכונים. אז למה בעצם לא אמרנו "לא"? בגלל שאנחנו חוששים שיכעסו עלינו או יתאכזבו מאיתנו, וגם בגלל שאנחנו מפחדים לפספס הזדמנויות (FOMO), מפחדים שתהיה איזושהי התרחשות ולא ניקח בה חלק.

אורי וויליאם בספרו "The power of positive NO" מציע איך להגיב, ליצור מצב של win-win בלי לפגוע במערכת היחסים, או בסדר העדיפויות שלנו. תבנית התשובה היא "כן-לא-כן".

1. "כן" – מציינים כמה הפרויקט חשוב, כמה האדם מתאים להוביל אותו וכמה אנחנו שמחים שהוא חשב ופנה אלינו.

2. "לא" – להסביר בצורה ברורה ושלא יישאר ספק, שאנחנו לא נבצע את המשימה, להגדיר את הגבולות. ולא, לא אוכל לבצע את זה גם בשבוע הבא לצערי..

3. "כן" – לציין שהיינו שמחים לעזור, להציע עזרה, אולי להפנות למישהו אחר, לשלוח מידע, להביע דאגה ואכפתיות אבל לא לקחת אחריות, לא לתפוס את הקוף..משהו בסגנון "זה נשמע פרויקט סופר מעניין, איזה כיף לך שנבחרת להוביל אותו, ואני שמח שחשבת עלי ופנית אלי. לצערי אני עמוס מאוד היום ובשבוע הקרוב בכלל, כך שלא אוכל לעזור, אבל אני חושב שמשה מומחה בתחום הזה, ממליץ לך לפנות אליו".

צריך לקחת בחשבון שהצד המבקש לא יקבל בהבנה את התשובה השלילית, גם אם נסרב מכל הסיבות הנכונות, הוא עלול להיפגע, אבל אם לא נכבד את הגבולות שלנו – אף אחד לא יכבד אותם. וורן באפט אמר ש"ההבדל בין אנשים מוצלחים לאנשים מוצלחים מאוד הוא שהמוצלחים מאוד אומרים "לא" כמעט להכל".

קצת פרופורציות, אל תהיו כמו בבדיחה על האפסנאי שכל מה שמבקשים ממנו הוא אומר "אין לי" ומשכנע אותך למה אתה לא צריך את זה, אבל תכבדו את הגבולות שלכם, את סדר העדיפויות שלכם, ואז גם האחרים יעשו את זה.

ועכשיו, תסתכלו על השבוע האחרון שלכם ותבדקו כמה דברים עשיתם רק בגלל שלא העזתם להגיד "לא"..