איך לנהל את הקשב שלנו?

קורה לכם שאתם בבית ונזכרים ששכחתם לעשות משהו בעבודה וזה מטריד אתכם?
קורה לכם שאתם שוכחים לעשות דברים, אבל נזכרים בהם בדיוק ברגעים הלא מתאימים?
אז יש פתרון שיגרום לכם לא לשכוח לבצע את המשימות החשובות, ומצד שני לא להשאיר אותן בראש כל הסופ"ש. לי זה עובד.

הפסיכולוגית בלומה זייגרניק ישבה בבית קפה, והבחינה שהמלצרים זוכרים בצורה טובה את ההזמנות שלקחו, עד לרגע בו הם מגישים את ההזמנה, ואז הם שוכחים את ההזמנה די מהר. בסדרת ניסויים היא הוכיחה שמבין כל המשימות שיש לנו, אנחנו נוטים לזכור טוב יותר את המשימות שהתחלנו. באופן לא מודע אנחנו מקבלים מהמח איתותים שיש לנו משימות "פעילות-פתוחות", והאיתותים האלה ימשכו את תשומת ליבנו עד ש"נסגור" את המשימה.

מכאן נולדה טכניקה שאומרת שאם יש לך משימה חשובה, עצם התנעת תהליך הביצוע כבר יגדיל את הסיכוי שתזכור לחזור אל המשימה ולהשלימה, קטנה כגדולה. זהו "אפקט זיגרניק" (Zeigarnik effect).
הסיבה לכך היא בין השאר "שאריות קשב" שאנחנו "משאירים" באותה משימה שהתחלנו אבל לא סיימנו. ולכן אם התחלנו את המשימה, מדי פעם היא תקפוץ לנו בראש ונתפוס את עצמנו חושבים עליה בהבזקים.

אז איך נמנעים מלהשאיר "שאריות קשב" בכל מיני משימות במהלך היום, ובעצם לגרום להן לקפוץ לנו למודעות בזמן לא רצוי? תזכרו שהקשב שלנו מוגבל, וככל שנשאיר יותר משימות פתוחות אמנם נזכור אותן ונוכל לחשוב עליהן, אבל יהיה לנו פחות קשב למה שאנחנו עושים עכשיו. לדוגמה נהיה עם הילדים אבל נחשוב על משימות אחרות, או שנהיה בפגישה ונהיה מוטרדים ממחוייבות אחרת שיש לנו, אולי אפילו נהיה בערב רומנטי ונחשוב על הפגישה שהייתה לנו הבוקר.

כאן נכנס הפסיכולוג רוי באומיסטר, שמצא את השיטה איך לאפשר לנו לסיים את העבודה, ולקחת איתנו את כל הקשב הביתה.
באומיסטר מצא שניתן להפחית את השפעת "אפקט זיגרניק" באופן משמעותי, באמצעות רישום תכנית או אפילו רשימת פעולות נדרשות, כדי לסיים את המשימה בשלב מאוחר יותר, כלומר למחרת או אפילו בשבוע הבא. עצם  המחויבות שלנו לתכנית ספציפית, אפילו בראשי פרקים, לא רק מפשטת את המשימה, אלא גם משחררת משאבים קוגנטיביים וקשב למשימות אחרות. העובדה שזה רשום – כבר מרגיעה אותנו.

דיוויד אלן מפתח שיטת GTD מסביר שהמח שלנו טוב בלהעלות רעיונות, אבל לא בלזכור אותם, זה נכון גם לגבי משימות – אנחנו מעלים רעיונות מעולים, אבל שוכחים ליישם אותם.. זה אומר שבפעם הבאה כשיש לנו משימה חשובה, דבר ראשון נתחיל לבצע אותה וזה כבר יצרוב אצלנו אנרציה של המשך ביצוע המשימה, אבל נזכור גם לרשום את השלבים הבאים על דף, כדי שלא נצטרך לזכור. וכך, לא נהיה מוטרדים מאותה משימה בזמנים הלא נכונים, והקשב שלנו יהיה פנוי למה שנעשה באותו הרגע..

הכי חשוב זה לבצע את זה בסוף היום, ובטח שלקראת סוף השבוע, כך תוודאו שלא תקחו את המחשבות על העבודה אתכם הביתה, וכשתחזרו תוכלו להמשיך מאותה נקודה.

תהיו יותר רגועים, תהנו מהרגע, ותישנו טוב יותר.

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

1 מחשבה על “איך לנהל את הקשב שלנו?”

כתיבת תגובה

עשוי לעניין אותך גם

אברהם לינקולן מנהיגות
מנהיגות
אייל גונן

אברהם לינקולן – התגלמות המנהיגות

אברהם לינקולן הוא בעיני התגלמות המנהיגות והוא נחשב לאחד הנשיאים הגדולים בהיסטוריה האמריקאית, שהוביל את האומה להישגים משמעותיים, בעיקר בגלל הדרך שבה בחר להנהיג ולהוביל.  
מדהים לראות שלינקולן הביא לידי ביטוי כבר בתקופתו בסגנון מנהיגותו, סגנונות מנהיגות "מודרניים" כמו מנהיגות אותנטית, מנהיגות משתפת, מנהיגות אדפטיבית ומנהיגות משרתת. היכולת לא להסתנוור מכח, לדבוק בעקרונות שלך, להנהיג בענווה ולזכור בכל בוקר שבאת לשרת ולא לשלוט, זאת הסיבה שג'ון פ. קנדי אמר עליו "לינקולן לא היה רק נשיא ארצות הברית, הוא היה נשיא העם האמריקאי".

קרא עוד »
התפתחות אישית
אייל גונן

איך מכשירים לוחמים ביחידת העילית של צה"ל?

ביחידה שהיא שונה במהותה, גם ההכשרה מתבצעת באופן שונה. הנה כמה עקרונות שעוזרים להכשיר לוחמים ברמה הגבוהה ביותר, הקשורים לרפלקציה, הכשרה, תכנון ואוטונומיה. כך מכשירים את הלוחמים והמפקדים ביחידת העלית.

קרא עוד »
פרספקטיבה ומנהיגות
התפתחות אישית
אייל גונן

פרספקטיבה ומנהיגות

השבוע הזה הזכיר לי את החשיבות של היכולת לראות דברים בפרספקטיבה, כלומר מנקודת מבט אחרת, ועד כמה המיומנות הזאת יכולה להשפיע על החיים שלנו, למרות שרוב הזמן אנחנו לא כל כך מצליחים ליישם אותה.

פרספקטיבה היא היכולת להשהות את השיפוטיות והתגובה שלנו, לעשות זום אאוט ולהסתכל מנקודת מבט אחרת, זוהי אחת היכולות החשובות ביותר כדי לשפר את התקשורת שלנו עם הסביבה, ובייחוד למנהיגים.
נקודת המבט שלנו קובעת את האופן שבו נחשוב על משהו, איך נתייחס אליו ואיזו תפיסה נגבש לגביו. פרספקטיבה מאפשרת לנו להבין שהדברים הם יחסיים, ושלכל דבר בחיים יש את הפרופורציה שלו.

קרא עוד »