מנהיגות ואגו – "מחלת המנכ"ל"

איך מעצמה כמו רוסיה לא מצליחה במשך שלושה שבועות לבצע משהו שתוכנן להתבצע ביומיים? מה גורם לפער הכל כך גדול בין האסטרטגיה המאיימת והביצוע הכושל? הרי לאף אחד אין ספק לגבי אמצעי הלחימה והגודל של הצבא הרוסי אל מול הצבא האוקראיני.

פוטין סובל מ"מחלת המנכ"ל", הכוונה היא לפער במידע שנוצר אצל המנהל, כתוצאה מכך שאנשים מסתירים ממנו מידע חשוב. איזה מידע מסתירים? כל מידע לא מחמיא, אי מימוש הנחיות, כישלונות או ביקורת. אף אחד לא רוצה להיתפס כזה שמביא את הבשורות הרעות, או להביע חוסר אמון ברעיונות או בפנטזיות המטורללות של פוטין במקרה הזה, להראות בתור מי שלא "זורם" עם הרעיונות שלו.

כשרוצים לרצות את המנהל, מסננים את המידע שזורם מעלה בהיררכיה, כך שרק המידע המחמיא יגיע, וככה המנהל לא באמת מקבל משוב כנה ואמיתי מהסביבה על סגנון המנהיגות, התרבות הארגונית, תחושות האנשים, התוצאות בפועל וכמובן שגם לא המוכנות והיכולת של האנשים לממש את הרעיונות שלו. התוצאה היא שהמנהל מרגיש אפילו מחוזק יותר, וממשיך ביתר שאת באותו כיוון.

לפעמים התפיסה של האנשים שקרובים למנהל, אותו "מעגל פנימי", היא שלאור ההכרות שלהם עם המנהל, בכל מקרה הוא לא ישנה את דעתו בנושא שיובא בפניו, מה שכן, הוא ישנה את דעתו לגבי מי שיביא את הבשורה הרעה, ולכן מה התועלת בזה? גם להסתכן וגם לא יקרה שום דבר? אנשי "המעגל הפנימי" לא באמת שומרים על המנהל, אלא שומרים על עצמם, והופכים ל"מעגל המרצים".

הדרך להתגבר על הפער במידע מהימן, היא באמצעות יציאה מעבר ל"מעגל המרצים", ומציאת האנשים שמוכנים לתת משוב מהימן, ואלה יהיו בד"כ דווקא לא האנשים הקרובים ביותר, הנמצאים סביב המנהל בתדירות גבוהה. האלוף במיל' רם רוטברג, מפקד חיל הים לשעבר, סיפר בראיון פרישה, שתמיד כשרצה לדעת מה המצב בשטח, ויתר על המצגות שהוצגו לו ע"י המפקדים הבכירים, וירד לשטח לדבר עם האנשים הזוטרים והמילואימניקים, מהם קיבל את המידע האמין ביותר.

האגו של פוטין בשילוב הפחדנים שמקיפים אותו, ולא בטוח שאפשר להאשים אותם, זה שילוב בעייתי מאוד כשנתקלים במנהיג כמו זלנסקי ובעם האוקראיני שמוכנים להילחם בשביל העקרונות והחופש שלהם.

בנג'מין פרנקלין אמר ש"הגאוותן שונא גאווה אצל אחרים", וכשמנהיג עם אגו מנופח חש מאוים ע"י מישהו אחר, הוא דואג להסיר את האיום.. ועל זה אמר ניטשה "האכזריות היא תרופתה של גאווה שנפגעה".

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

כתיבת תגובה

עשוי לעניין אותך גם

ניהול זמן
אייל גונן

יותר פגישות, פחות עבודה

למרות שלפגישות יש משמעות פורמלית וא-פורמלית בארגונים, מחקר חדש מצא ש-70% מכלל הפגישות מונעים מהעובדים לעבוד ולהשלים את המשימות שלהם, והמחיר הוא לא רק פגיעה ביעילות ואפקטיביות העבודה, אלא גם פגיעה ברווחה הפסיכולוגית, הפיזית והנפשית.

במחקר שפורסם לאחרונה בדקו 76 חברות, וכשצמצמו את נפח הפגישות ב-40%, תפוקת העובדים עלתה ב-71%!! העובדים הרגישו מועצמים ואוטונומיים יותר, וכך התוצאה הייתה עליה של 52% בשביעות הרצון.

היתרונות של צמצום הפגישות מגיעים לרמה האופטימלית ביותר לאחר צמצום הפגישות ב-80%-60%, ויורדים בצמצום נוסף מעבר לכך. כשהפגישות מצטמצמות כמעט לחלוטין, שביעות הרצון, הפרודוקטיביות ומעורבות העובדים יורדים משמעותית, מפני שמגיעים לרמה שהאנשים מרגישים שלא רואים אותם כלל, ולכן המחקר ממליץ על שמירה של יום-יומיים לפגישות.

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

ההשפעה והרטוריקה של זלנסקי

זלנסקי יודע שבאמצעות רטוריקה נכונה אפשר לזכות באהדת הקהל, ושבלי קשר האמת אינה עומדת למבחן, אלא היכולת ליצור יחס אוהד בין הנואם והקהל, שבאמצעותו העברת המסר הופכת לקלה יותר.
זלנסקי כמו רטוריקן טוב, יודע להתאים עצמו ולדבר אל כל קהל בשפה הרלוונטית אליו, ולהעביר לו מסר ייחודי כדי להניע את הקהל לחשוב על הדברים לעומק. אחת הדרכים הנפוצות ביותר ושבה משתמש גם זלנסקי, היא ביצוע אנלוגיות שמאפשרות הבנה מהירה יותר, ועל בסיס העובדות המוזכרות, קל להעביר ולהבהיר את הטיעון. רטוריקן טוב מוצא את המשותף בינו ובין הקהל, ומטרת האנלוגיה לאירועי העבר שרלוונטים לקהל, היא לגרום לקהל לראות את המציאות דרך עיני הנואם.

קרא עוד »
ניהול זמן
אייל גונן

אם הכל חשוב, שום דבר לא חשוב באמת

אחת המיומנויות החשובות ביותר כדי להיות אפקטיביים, ובמיוחד למנהיגים, היא היכולת לתעדף.

חוסר היכולת לתעדף נכון, גורמת לתחושה מתמדת של פספוס, עומס, חוסר שליטה, תסכול ועלולה להגיע לכדי דכאון. תחושה שנמצאים כל הזמן במאבק סידורים בלתי נגמרים בבית, משימות מרובות בעבודה, סידורים שלא מגיעים אליהם, דרישות מהסביבה ועוד.

קרא עוד »