מנהיגות במציאות מורכבת

אם נראה לכם לרגע שהכל רגוע ויציב, תרימו את הראש ותראו את הגל הבא מגיע.

(ספוילר: VUCA זה כל כך 1985..)

בשנות ה-80 של המאה הקודמת טבעו וורן בניס וברט ננוס בספרם "מנהיגים" את המונח VUCA, והאקדמיה של הצבא האמריקאי מיהרה לאמץ אותו, כדי לתאר את העולם בתקופת ה"פוסט מלחמה קרה", העידן הדיגיטלי והעולם המקושר, שבא לתאר סביבה המאופיינת בתנודתית, אי-ודאות, מורכבות ועמימות.

הכוונה היא שקצב השינויים גובר, יש אי ודאות לגבי מה שעתיד לקרות, הבעיות הופכות למורכבות יותר ודורשות לרוב שיתופי פעולה מורכבים, ויש עמימות לגבי אפקטיביות הפעולות שלנו. השימוש במושג הפך לנפוץ מאוד בצבא האמריקאי בשנות ה-90, ובתחילת שנות ה-2,000 הפך אף נפוץ בספרות ובשיח העסקי.

באוניברסיטת אוקספורד טענו שזה בסדר להגדיר את הסביבה, אלא שהיא הרבה יותר בעייתית, וטבעו את המושג TUNA, לפיו העולם סוער, אי-ודאי, חדשני ועמום. החידוש היה שהסביבה לא רק תנודתית, אלא אנחנו ממש נמצאים בסערה חזקה שמשנה את הכיוון בצורה קיצונית, ושאנחנו כבר לא נמצאים רק בסביבה מורכבת, אלא בסביבה חדשנית, שאי אפשר להסיק ממה שהיה על מה שיהיה.

כשניגשו לבחון כיצד להתמודד עם המצב, הבינו שכשיש אי-ודאות, קיימת אצלנו הנטייה להתמקד בטווח הקרוב, ואי הודאות גורמת לנו לנסות להגביר את היעילות בטווח הקרוב כיצר הישרדותי, רק שזה בא על חשבון החדשנות והטווח הרחוק.

אז מה עושים ואיך מתגברים על אי הודאות? מנסים לגבש אסטרטגיה באמצעות הגדרת תרחישים אפשריים, תוך בחינת הגורמים המעצבים ויחסי הגומלין ביניהם. התרחישים הם בניגוד לעבר, לא ניסיון להשוות את המצב הנוכחי לעבר ולבצע אנלוגיות, אלא לדמיין תרחישים, גם כאלה שאנחנו לא יודעים להסביר מה יהיו הסיבות שהם יקרו, ולזה נדרשת גמישות מחשבתית רבה.

כאן נכנס לתמונה ג'מייס קסיו (Jamais Cascio) שאחרי מה שקרה לנו בשנתיים האחרונות עם הקורונה, טוען שהכלים של VUCA לא עוזרים לנו להבין מה יקרה, אלא רק מתארים את ההווה. המושג שטבע הוא BANI, לפיו אנחנו לא נמצאים ב"מצב לא יציב", אלא ב"מצב כאוטי", וזה לא ש"קשה לנו לצפות את העתיד", אלא ש"העתיד בלתי צפוי".

בתמונה: המעבר מעולם של VUCA ל-TUNA ולסביבת BANI

הנה מאפייני סביבת BANI:

B-brittle: שביר
ההבנה היא שאנחנו חשופים לאסון בכל עת, ודברים נראים חזקים ויציבים על פני השטח, עד שהם נשברים, ואז מבינים שהכל היה מפורק מבפנים. אין ביטחון, והכל עובד עד נקודת הקריסה, זאת האשליה. דברים שנראים חזקים יכולים להתפרק בגלל שינוי שקורה בקצה האחר של העולם, ארגונים, מגפות, שרשראות אספקה, אנרגיה, לקוחות וכו'. כאן עולה חשיבות היסודות החזקים.

A-anxious: חרדה
ההשלכה של השבריריות היא חרדה, שמובילה לתחושת חוסר אונים ונטייה לפסיביות. אנחנו חוששים שמה שנעשה יהיה שגוי, אבל חוששים גם שנחמיץ אם לא נעשה. דוגמא להשפעת החרדה היא מדד ה-VIX שמשפיע על שוק ההון וזכה לכינוי "מדד הפחד".

N-non linear: לא לינארי
ההיגיון הבסיסי שאנחנו מכירים של סיבה-תוצאה כבר לא ברור, יש חוסר פרופורציה בין התוצאה לגורם שיצר אותה, קשה לזהות התחלה וסוף של תהליכים, ואנחנו רואים שלכל סוגיה יש מימדים מרובים שמתפתחים במספר כיוונים.

I-incomprehensible: לא מובן
תהליכים לא לינארים נוטים להיות לא מובנים כי אנחנו לא מזהים את ההיגיון, ואנחנו צריכים להיעזר יותר באינטואיציה ולקבל את אי-הידיעה. כבר לא הגיוני לנסות למצוא את כל התשובות, עוד מידע לא ישפר את הסיכוי להבין, אלא יצור עומס מידע והצפה.

אז מה עושים? מנהיגים שמתמודדים עם סביבת BANI צריכים להיות מסוגלים להישאר רגועים, ממוקדים ושקולים גם כשיש כאוס. מנהיגות בשינוי ובמשבר, צריכה לקבל בענווה ובהבנה את אי הידיעה, להיות מודעת, קשובה, בעלת חוסן וראיה מערכתית.

אם משהו שביר, הוא לא צריך להיות חזק יותר אלא צריך יותר חוסן.
אם חשים חרדה, זקוקים לאמפתיה וקשיבות.
אם משהו אינו לינארי, צריך להבין את ההקשר הרחב ולהסתגל.
אם משהו לא מובן, צריך להגביר את השקיפות ולהיעזר יותר באינטואיציה.

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

10 מחשבות על “מנהיגות במציאות מורכבת”

  1. שי בן יוסף

    אייל
    מעניין ורלוונטי, דרך אגב כולם צודקים, זה לא או מורכבות או אי לינאריות או חדשנות משבשת זה בעת ובעונה אחת גם פשוט וגם מורכב, גם לינארי וגם לא לינארי …
    והשאלה הגדולה בעיני, מעבר להמצאת ראשי תיבות נחמדים, היא איך מפתחים גישות ופרקטיקות מועילות במציאות הזו? ועל זה הוצאתי לאחרונה את ספרי "ניווט במורכבות – מסע בעולם מפתיע".
    מזמין אותך לקרוא אותו ואשמח לתגובתך. כל טוב. שי בן יוסף

כתיבת תגובה

עשוי לעניין אותך גם

ניהול זמן
אייל גונן

איך אומרים "לא"?

אנחנו נוטים להגיד כן מהר מדי, ורק אח"כ כשנתקלים במחסור זמן לבצע משימה שחשובה לנו, אנחנו מבינים שטעינו. ואז אנחנו מתחילים להרגיש עומס, להישחק, לקחנו על עצמנו התחייבויות, אנחנו לא רוצים לאכזב ובנוסף יש לנו את המשימות שלנו. אנחנו לא מתקצבים נכון את הזמן והאנרגיה שלנו. להיות פרודוקטיבי זה לא לעשות עוד ועוד, אלא לעשות את הדברים הנכונים, באופן הנכון.

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

מנהיגות וקבלת החלטות

מנהיגות טובה כרוכה באחריות לרווחת הכלל, מה שאומר שיהיו אנשים שיכעסו על המעשים וההחלטות שלך. זה בלתי נמנע. לנסות לגרום לכולם לחבב אותך זה סממן לבינוניות.

קרא עוד »
הצלחה
אייל גונן

מטרות לשנה החדשה?

ג'ימס קליר כתב בספר "הרגלים אטומיים" שאנחנו לא עולים לרמת המטרות שלנו, אלא אנחנו נופלים לרמת המערכת שלנו", והדבר המצער הוא שאכן בד"כ אין קשר בין המטרות שקובעים למה שעושים בפועל באופן עקבי לאורך השנה (משמעת, שינויים וכו'), ומה שיקבע בפועל לאן נגיע אלה ההרגלים שלנו ולא המטרות, "המערכת" שלנו חשובה יותר מהמטרות.

קרא עוד »