למה הרעיון שלי לא מתקבל?

דיון פגישה מנהיגות ניהול רעיון

אתם מעלים רעיון גאוני, אבל הקול שלכם לא זוכה להערכה?

במילה אחת הסיבה לזה היא: תיזמון

בשתי מילים: "שקט אסטרטגי"

כשאנחנו מעלים רעיון יש שתי אפשרויות, האחת היא שהרעיון שלנו יזכה אותנו בהערכה, שהיא תגמול חיובי, אבל האפשרות השנייה היא הסיכון שנקבל יחס קר עד כדי מזלזל או עוין.

במחקר מעניין מצאו שגורם המפתח שעוזר אנשים לקבל תמיכה ברעיונות שלהם הוא תיזמון המסר שלהם. הם נעזרים במה שנקרא "שקט אסטרטגי" עד לנקודה הרלוונטית להעלאת הרעיון.

בדרך כלל כשיש לנו רעיון טוב, אנחנו מיד רוצים להפיץ אותו, כדי לא לפספס את המועד, להיות רלוונטים, להיות הראשונים שמעלים את הרעיון וגם כדי להרגיש מעורבים, תורמים ומוערכים. אנחנו מונעים מתחושת דחיפות.

אבל התנהגות כזאת, מתעלמת מהעובדה שהאנשים סביבנו עסוקים, טרודים במהלך היומיום מהרבה מאוד דברים, ובעיקר אצל דרגי הניהול יש המון תחרות על הקשב שלהם. הסבירות שבכל רגע נתון הם יהיו קשובים ופנויים מנטלית להתמודד עם הרעיון החדש, נמוכה מאוד.

דווקא האנשים שמחכים עם הרעיון לתזמון הנכון, נתפסים ע"י המנהלים שלהם כבעלי רעיונות איכותיים יותר, וזוכים להערכה ותגמול רבים יותר.

הנה שלושת המניעים החיוניים ל"שקט אסטרטגי":

  1. רלוונטיות: הרעיון צריך להתאים לסדר היום. כשהארגון או האנשים עסוקים וטרודים בפרויקט מסוים, או מנסים להתמודד עם אתגר מרכזי או אירוע משמעותי, הקשב של האנשים יהיה נמוך מאוד, וכך גם "הקשב הארגוני", ולכן בסבירות גבוהה שהרעיון יתקבל כ"תלוש מהמציאות".
  2. מוכנות: לא רק הרעיון צריך להיות מוכן, אלא גם מציע הרעיון צריך להיות מוכן להציג אותו, לוודא שהרעיון מגובה בנתונים, להיות מוכן מבחינת אופן הצגת הרעיון, התמודדות עם שאלות, התנגדויות וכו'.
  3. היענות: זאת המוכנות הקוגנטיבית של שומע הרעיון, והקשב שלו לרעיונות חדשים. אנחנו מכירים את הימים האלה על עצמנו, וכמובן על בוסים, שלפעמים כדאי "לחכות ליום טוב", ובעדינות נגיד שיש ימים שהם לא "אופטימליים" להעלאת רעיונות חדשים (כן, גם לדרישה להעלאת שכר..).
  4. אלה ימים שכדאי ליצור בהם רק אינטראקציות "מחויבות מהמציאות", יהיו הסיבות אשר יהיו, ולחכות ליום אחר, למיינדסט אחר.

המחקרים מראים שמנהלים מעריכים ומתגמלים יותר עובדים שמתזמנים את הרעיונות והדעות שלהם, למועדים רלוונטים, ואף לעיתוי שבו "הנסיבות תומכות ברעיון החדש".

"שקט אסטרטגי" הוא תזמון כך שהרעיון ייפול מוכן ואפוי על אוזניים קשובות, והאמת היא שאנחנו כבר די יודעים לזהות מה התזמון הנכון מבחינת הסביבה שלנו, זוהי "אינטלגנציה רגשית".

זה לא סותר את היותנו אמיצים, אומץ הוא להלחם עבור ערכים ודברים שחשובים לנו, אבל לא להלחם במובן של לעשות רעש, אלא במובן שנעשה מה שדרוש כדי לקדם אותם.

אחת הדרכים היא תיזמון, כדי לקדם את הרעיונות, ולא לטעות ולגרום לכך שלא יתממשו או ידחו בגלל שהועלו במועד הלא נכון.

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

כתיבת תגובה

עשוי לעניין אותך גם

נטוורקינג
אייל גונן

ה-ק-ש-ב-ה

איך השיחות שלכם נשמעות? שיחה מתפתחת? משחק פינג-פונג של משפטים אקראיים? אין קשר בין המשפט שאתם אומרים לתשובה שמשיבים לכם? אתם מסיימים את השיחה בתחושת החמצה שלא הספקתם להעביר את המסר בגלל שקטעו אתכם? תחושה של שיחה סתמית?

כל היום שלנו מלא בשיחות כאלה.

שיחות בלי ה-ק-ש-ב-ה.

קרא עוד »
ניהול זמן
אייל גונן

יותר פגישות, פחות עבודה

למרות שלפגישות יש משמעות פורמלית וא-פורמלית בארגונים, מחקר חדש מצא ש-70% מכלל הפגישות מונעים מהעובדים לעבוד ולהשלים את המשימות שלהם, והמחיר הוא לא רק פגיעה ביעילות ואפקטיביות העבודה, אלא גם פגיעה ברווחה הפסיכולוגית, הפיזית והנפשית.

במחקר שפורסם לאחרונה בדקו 76 חברות, וכשצמצמו את נפח הפגישות ב-40%, תפוקת העובדים עלתה ב-71%!! העובדים הרגישו מועצמים ואוטונומיים יותר, וכך התוצאה הייתה עליה של 52% בשביעות הרצון.

היתרונות של צמצום הפגישות מגיעים לרמה האופטימלית ביותר לאחר צמצום הפגישות ב-80%-60%, ויורדים בצמצום נוסף מעבר לכך. כשהפגישות מצטמצמות כמעט לחלוטין, שביעות הרצון, הפרודוקטיביות ומעורבות העובדים יורדים משמעותית, מפני שמגיעים לרמה שהאנשים מרגישים שלא רואים אותם כלל, ולכן המחקר ממליץ על שמירה של יום-יומיים לפגישות.

קרא עוד »
מנהיגות תקשורת #מנהיג #מנהיגות #ניהול #תקשורת
מנהיגות
אייל גונן

תקשורת פנים ארגונית

בארגונים בריאים יש מקום ל"מנהיגות 360", יש מקום לא רק ל"מנהיגות היררכית", אלא אנשים יכולים להנהיג ולהשפיע על כל המדרגים בארגון.

תקשורת היא הדם הזורם בעורקי הארגון, וברגע שהתקשורת לא זורמת, חלקים בארגון מתחילים להינמק.

קרא עוד »