מי באמת מנהיג?

"מי שחושב שהוא מנהיג שירים את היד".
זאת השאלה הראשונה שאני שואל בכל הרצאה, המטרה היא לזרוק 'הוק' לקהל, להפעיל ולחבר אותו אלי, אבל האמת היא שזאת שאלה עמוקה מאוד והיא עניין של בחירה בזהות מנהיגותית, שזה הבסיס למנהיגות. ספוילר – לא כל מי שעושה מעשה מנהיגותי הוא מנהיג.


פרופ' רוברט לורד פיתח את תיאורית המנהיגות המרומזת (Implicit Leadership), לפיה היות והמנהיגות היא "בעיני המתבונן", לכל אחד מאתנו יש תפיסה לגבי איך נראה מנהיג אפקטיבי, ואנחנו נוטים ליצור לעצמנו תבנית, מעין "אב טיפוס" שמי שיתנהג לפיו, יחשב בעינינו כמנהיג. התכונות שהפגינו המנהיגים היו: "רגישות", "אינטליגנציה", "מסירות" ו"דינמיות".

פרופ' סו אשפורד מאונ' מישיגן שאלה קבוצת אנשים כמה נח להם לתאר את עצמם כ"רגישים", "אינטלגנטים", "מסורים", "דנמיים" ו"מנהיגים". הנשאלים לא נדרשו להציג את התשובות שלהם לאחרים, אך הדבר המפתיע הוא שהם הרגישו הרבה יותר נח להגדיר את עצמם באמצעות 4 התכונות הראשונות, מאשר להגדיר עצמם כמנהיגים. אגב, לנשים בקבוצה היה עוד פחות נח מהגברים להגדיר עצמן כמנהיגות.

מצד שני, אי אפשר להתעלם מכך שקיימת שחיקה של המושג "מנהיגות", ומשתמשים בו כדי לתאר כל פעולה של ניהול משאב כלשהו. לדוגמא אני לא מסכים שכל המורים מנהיגים, וגם לא כל הורה הוא מנהיג, עם כל אי הנעימות להגיד את זה. יש להם חזון? מובילים שינוי מהותי? מצליחים להשפיע בכיוון שהם רוצים? או שחלק לא קטן בסה"כ "מנהלים משאב" שכנראה בכל מקרה היה מתפתח אבולציונית פחות או יותר בצורה זהה?

אני גם חושב שהאמירה ש"מנהיג הוא מנהיג", והוא יהיה מנהיג בכל סיטואציה היא לא נכונה, מנהיגות תלוית הקשר, ויכול להיות שאהיה המנהיג במשפחה, אבל לא בעבודה, ויכול להיות גם להיפך.

יש הבדל גדול בין לעשות "מעשה מנהיגותי" חד פעמי, או מדי פעם, לבין להיות מנהיג. לא כל מי שעושה "מעשה מנהיגותי" הוא מנהיג. אם אני מספר את הבן שלי מדי פעם, אני עדיין לא ספר. אם אני בונה שולחן מעץ, אני עדיין לא נגר. אותו הדבר לגבי מנהיגות, מנהיג הוא מי שעושה מעשים מנהיגותיים בתדירות גבוהה ולאורך זמן, ובתוך כך משלב חזון, השפעה על האנשים, מוביל שינוי, העצמת ופיתוח האנשים, באומץ וביצירתיות שמביאים את הארגון למקום טוב יותר.

יכול להיות שאחת הבעיות היא שמגדירים מנהיגות כ"השפעה", ואנשים מסיקים מכך שכל השפעה היא מנהיגות. וזה לא נכון.

ההבחנה בין "מעשה מנהיגותי" למנהיגות, חשובה בעיקר כדי להבחין בין "העצמה" ל"פיתוח מנהיגות", הרבה פעמים כשרוצים להעצים מישהו, בעצם מתכוונים לגרום לו לעשות "מעשה מנהיגותי", לפעמים אף נקודתי, בתחום ספציפי בחייו, ולא באמת מתכוונים לפיתוח מנהיגות במובן הרחב.

אז מה התשובה של הקהל לשאלה שלי בתחילת ההרצאה? כמובן שהרוב המוחלט מרימים את היד, אבל זאת לא תוצאה של העובדה שהם מנהלים או מפקדים, אלא תוצאה של מניפולציה, הטיות ולחץ קבוצתי.

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

2 מחשבות על “מי באמת מנהיג?”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עשוי לעניין אותך גם

מנהיגות
אייל גונן

מנהיגות במציאות מורכבת

בשנות ה-80 של המאה הקודמת השתמשו במושג VUCA בכדי לתאר את הסביבה בעולם שלאחר המלחמה הקרה, בעידן הדיגיטלי והמקושר. הסביבה אופיינה בתנודתיות, אי ודאות, מורכבות ועמימות.
לאחר מספר שנים ההבנה הייתה שהסביבה מורכבת יותר וטבעו את המושג TUNA שמתאר סביבה סוערת, אי ודאית, חדשנית ועמומה.
השינוי המשמעותי חל במהלך השנתיים האחרונות, כשהסביבה מתוארת כבר כשברירית, חרדתית, לא לינארית ולא מובנת.
זאת סביבה מאוד מאוד מאתגרת עבור המנהיגים, כסביבה שבה הם צריכים להוביל ארגונים בצורה אפקטיבית.

קרא עוד »
WLB, WLH
איזון קריירה משפחה
אייל גונן

זליגת חוויה מהעבודה הביתה

המחקר מראה שעבודה שמציעה להורה אוטונומיה ותמיכה בשנת חייו הראשונה של הילד, משפיעה על התוצאות הקוגנטיביות, הכישורים החברתיים, ועל הבריאות הנפשית של הילד למשך שש השנים הבאות. כן, 40+ שעות בשבוע במקום העבודה משפיעות עלינו, ועל המשפחה. 

מחקר נוסף מראה שכשההורים חווים אתגר במקום העבודה, יצירתיות, הנאה, ותחושת הערך העצמי והסמכותיות שלהם גבוהות, הילדים בריאים יותר מבחינה נפשית. 

עכשיו השאלה היא כמה פעמים אנחנו מסתכלים על העבודה שלנו וההשפעה שלה על הבית, לא רק מבחינת השעות ומקום העבודה, אלא גם מבחינת החוויה בעבודה וההשפעה על החוויה בבית.

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

תרבות ארגונית מול אסטרטגיה

הסיפור על חברה משפחתית, שבני המשפחה רצו למכור אותה. שתי חברות התמודדו על קניית החברה, אמריקאית ויפנית, ובני המשפחה שהיו חובבי חתירה, החליטו לערוך מספר מקצי חתירה כדי לבחון את תפקוד ההנהלות של החברות במשימה הדורשת תכנון, ארגון, יכולת ביצוע ומשמעת.

קרא עוד »