מנהיגות ואפקט פיגמליון

תדמיינו את הסיטואציה הבאה, לוקחים כיתה אקראית ומודיעים למחנכת החדשה שלהם, שמדובר בתלמידים מחוננים בעלי IQ גבו. אבל יש קאצ' קטן, אסור לה להגיד לתלמידים את זה. מה לדעתכם קרה בסוף השנה?? מנת המשכל של התלמידים עלתה!! התלמידים השיגו ציונים גבוהים יותר מהכיתות המקבילות, וזאת למרות שהם לא באמת היו מחוננים, אז מה הסיבה לכך ומה הקשר למנהיגות.

הסיבה היא ציפייה. הניסוי של החוקרים רוזנטל וג'יקובסון שוחזר עוד פעמים רבות בבתי ספר ובארגונים. הניסוי הוכיח שהציפיה משפיעה על רמת הביצועים, והסיבה היא שמנהיגים ומנהלים שמצפים מאנשיהם לביצועים גבוהים, ומעריכים שיש להם יכולת גבוהה, יתנהגו אחרת ויתייחסו אליהם בהתאם, ויכווינו אותם כמי שיש להם פוטנציאל התפתחותי גבוהה.

כשאמרו למנהלים שמגיע אליהם עובד עם ביצועים מעולים, טאלנט, שהוא הטוב ביותר בתחומו, בפועל העובד באמת הפך לכזה. מה קרה? האם הקשיבו לו יותר? נתנו לו יותר חופש? אולי סמכו עליו יותר? התייחסו אליו אחרת משאר העובדים? היו פחות ביקורתיים כלפיו? אולי תפסו אותו כיותר יצירתי ופרודוקטיבי?

"כשהמנהיג מאמין, זה מקרין כלפי המונהגים באופן עוצמתי. בדרך כלל אנשים רוצים לדעת אם המונהגים מאמינים במנהיג, אבל השאלה המתבקשת היא האם המנהיג מאמין במונהגים" (John Gardner).

במטה אנליזה שחקרה 100 שנות פיתוח מנהיגות, טען אבוליו, מחוקרי המנהיגות הגדולים, כי "ההשפעה הגדולה ביותר על ההתפתחות, היא הגברת האמונה במונהגים. להטמיע בהם את השכנוע העצמי שהם טובים בביצוע המשימות, יותר משהם חשבו".

לא, לא מדובר על "אשליה", אלא מדובר על לזהות את הפוטנציאל של האדם. כשאנחנו רואים זרעים, אנחנו יודעים שהפוטנציאל יכול להיות עץ גדול ומרשים, זאת לא אשליה. צריך להעריך את החיובי, ולחזק את הצמיחה.

"תתייחס לאדם כמו שהוא, והוא ישאר כמו שהוא,
תתייחס לאדם כמו שהוא יכול וצריך להיות,
והוא יהפוך למי שהוא יכול וצריך להיות"
Goethe

למנהיגים יש השפעה גדולה על האנשים שסביבם, הצפייה של המנהיגים מהמונהגים משפיעה מאוד על הצמיחה, ובמידה רבה "למה שאתה מצפה, זה מה שאתה מקבל". הרב קרליבך אמר "כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו", אבל האמת היא שכל אחד צריך מישהו שיאמין בו. לא סתם אחת ההגדרות של מנהיגות היא לגרום לאנשים להגיע למקום שהם לא היו מגיעים אליו לבד, והשלב הראשון הוא להראות לאנשים שאתה רואה בהם יותר ממה שהם רואים בעצמם.

כן, זה אפקט פיגמליון 🙂

מוזמנים להרשם לרשימת התפוצה ולקבל ישירות למייל כל פוסט חדש שמפורסם, ולעקוב ברשתות השונות..

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

1 מחשבה על “מנהיגות ואפקט פיגמליון”

כתיבת תגובה

עשוי לעניין אותך גם

נטוורקינג
אייל גונן

ה-ק-ש-ב-ה

איך השיחות שלכם נשמעות? שיחה מתפתחת? משחק פינג-פונג של משפטים אקראיים? אין קשר בין המשפט שאתם אומרים לתשובה שמשיבים לכם? אתם מסיימים את השיחה בתחושת החמצה שלא הספקתם להעביר את המסר בגלל שקטעו אתכם? תחושה של שיחה סתמית?

כל היום שלנו מלא בשיחות כאלה.

שיחות בלי ה-ק-ש-ב-ה.

קרא עוד »
ההתפטרות השקטה quietquitting
מנהיגות
אייל גונן

ההתפטרות השקטה

פעם קראו לזה "אבטלה סמויה", קראו לזה "הקטנת ראש", קראו לזה "זה לא בהגדרת תפקיד שלי", וכל מנהל ניסה להלחם בזה באמצעות "תפיסת תפקיד מרחיבה", דיבור על מצויינות, הגדלת ראש, ודרישה לשים לב ששום דבר לא "נופל בין הכסאות". 

הבעיה היא שמנהלים מהדור הישן נעלבים, איך יכול להיות שאנשים לא נדבקים בחזון שלהם, איך אנשים לא רוצים לתת 110%?, איך אנשים מעזים לצאת הביתה כשהם עובדים עד השעות הקטנות?. קוראים לזה הצבת גבולות. מה הבעיה? שמנהלים מהדור הישן מרגישים שדופקים אותם אם זה לא קורה, ואופס.., הנה באים חבר'ה צעירים ומגדירים גבולות. גבול למה שהם מוכנים לתת, גבול למה שהם מוכנים שידרשו מהם. 

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

מי באמת מנהיג?

איך נדע מי מנהיג? יש הבדל גדול בין לעשות "מעשה מנהיגותי" חד פעמי, או מדי פעם, לבין להיות מנהיג. לא כל מי שעושה "מעשה מנהיגותי" הוא מנהיג. מנהיג הוא מי שעושה מעשים מנהיגותיים בתדירות גבוהה ולאורך זמן, ובתוך כך משלב חזון, השפעה על האנשים, מוביל שינוי, העצמת ופיתוח האנשים, באומץ וביצירתיות שמביאים את הארגון למקום טוב יותר.

קרא עוד »