מנהיגות ואפקט פיגמליון

תדמיינו את הסיטואציה הבאה, לוקחים כיתה אקראית ומודיעים למחנכת החדשה שלהם, שמדובר בתלמידים מחוננים בעלי IQ גבו. אבל יש קאצ' קטן, אסור לה להגיד לתלמידים את זה. מה לדעתכם קרה בסוף השנה?? מנת המשכל של התלמידים עלתה!! התלמידים השיגו ציונים גבוהים יותר מהכיתות המקבילות, וזאת למרות שהם לא באמת היו מחוננים, אז מה הסיבה לכך ומה הקשר למנהיגות.

הסיבה היא ציפייה. הניסוי של החוקרים רוזנטל וג'יקובסון שוחזר עוד פעמים רבות בבתי ספר ובארגונים. הניסוי הוכיח שהציפיה משפיעה על רמת הביצועים, והסיבה היא שמנהיגים ומנהלים שמצפים מאנשיהם לביצועים גבוהים, ומעריכים שיש להם יכולת גבוהה, יתנהגו אחרת ויתייחסו אליהם בהתאם, ויכווינו אותם כמי שיש להם פוטנציאל התפתחותי גבוהה.

כשאמרו למנהלים שמגיע אליהם עובד עם ביצועים מעולים, טאלנט, שהוא הטוב ביותר בתחומו, בפועל העובד באמת הפך לכזה. מה קרה? האם הקשיבו לו יותר? נתנו לו יותר חופש? אולי סמכו עליו יותר? התייחסו אליו אחרת משאר העובדים? היו פחות ביקורתיים כלפיו? אולי תפסו אותו כיותר יצירתי ופרודוקטיבי?

"כשהמנהיג מאמין, זה מקרין כלפי המונהגים באופן עוצמתי. בדרך כלל אנשים רוצים לדעת אם המונהגים מאמינים במנהיג, אבל השאלה המתבקשת היא האם המנהיג מאמין במונהגים" (John Gardner).

במטה אנליזה שחקרה 100 שנות פיתוח מנהיגות, טען אבוליו, מחוקרי המנהיגות הגדולים, כי "ההשפעה הגדולה ביותר על ההתפתחות, היא הגברת האמונה במונהגים. להטמיע בהם את השכנוע העצמי שהם טובים בביצוע המשימות, יותר משהם חשבו".

לא, לא מדובר על "אשליה", אלא מדובר על לזהות את הפוטנציאל של האדם. כשאנחנו רואים זרעים, אנחנו יודעים שהפוטנציאל יכול להיות עץ גדול ומרשים, זאת לא אשליה. צריך להעריך את החיובי, ולחזק את הצמיחה.

"תתייחס לאדם כמו שהוא, והוא ישאר כמו שהוא,
תתייחס לאדם כמו שהוא יכול וצריך להיות,
והוא יהפוך למי שהוא יכול וצריך להיות"
Goethe

למנהיגים יש השפעה גדולה על האנשים שסביבם, הצפייה של המנהיגים מהמונהגים משפיעה מאוד על הצמיחה, ובמידה רבה "למה שאתה מצפה, זה מה שאתה מקבל". הרב קרליבך אמר "כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו", אבל האמת היא שכל אחד צריך מישהו שיאמין בו. לא סתם אחת ההגדרות של מנהיגות היא לגרום לאנשים להגיע למקום שהם לא היו מגיעים אליו לבד, והשלב הראשון הוא להראות לאנשים שאתה רואה בהם יותר ממה שהם רואים בעצמם.

כן, זה אפקט פיגמליון 🙂

מוזמנים להרשם לרשימת התפוצה ולקבל ישירות למייל כל פוסט חדש שמפורסם, ולעקוב ברשתות השונות..

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

1 מחשבה על “מנהיגות ואפקט פיגמליון”

כתיבת תגובה

עשוי לעניין אותך גם

פיתוח מנהיגות, זהות מנהיגותית
מנהיגות
אייל גונן

פיתוח מנהיגות

רוב התכניות לפיתוח מנהיגות לא אפקטיביות, והסיבה היא שהן לא "רפלקטיביות" ולא מותאמות באופן אישי, והתוצאה היא שהן לא באמת גורמות לשינוי התנהגותי לאורך זמן. קיימת נטייה לדבר על מנהיגות, בזמן שבכדי לפתח מנהיגות נדרשת עבודה מעמיקה על הזהות המנהיגותית.

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

במי הכי נכון להשקיע בפיתוח מנהיגות?

באופן טבעי הנטייה של רוב הארגונים היא להשקיע בהנהלה, באנשים שכבר הוכיחו את עצמם, שמוכרים כמנהיגים, שיש להם ניסיון והגיעו לתוצאות. אבל אם הם כאלה – למה צריך להשקיע דווקא בהם? אולי הם דווקא אלה שצריכים הכי פחות שישקיעו בהם?
במי נשקיע יותר – ב"חמישייה הפותחת" או ב"שחקני הספסל"?

קרא עוד »
התפתחות אישית
אייל גונן

"הדבקה חברתית" – תרגיל של אלופים לשנה החדשה

יש משפט שאומר שאנחנו הופכים להיות הממוצע של חמשת האנשים שאנחנו נמצאים בסביבתם הכי הרבה זמן. אז מה זה אומר? "הדבקה חברתית" אומרת שאנחנו מושפעים הכי הרבה מהאנשים שאנחנו בסביבתם הכי הרבה זמן, מאנשי "מעגל הליבה" שלנו.

קרא עוד »