מה האחריות של המנהיגים שלנו לאווירה הציבורית?

דגל ישראל, אחריות מנהיגים, מנהיגות, מהפכה משפטית

למנהיגים יש אחריות רבה והשפעה עצומה על האווירה הציבורית. האופן בו המנהיגים מתנהלים משפיע ישירות על האווירה הציבורית.

כדי לייצר אווירה ציבורית חיובית, שזה מה שמנהיגות חיובית אמורה לייצר, המנהיגים צריכים להוות דוגמא בהתנהגותם ולהציב סטנדרט גבוהה של התנהגות, הכלה, כבוד, חיזוק היחסים בין הצדדים השונים בחברה, ויצירת מרחבי שיח ושיתוף פעולה. בסופו של דבר מנהיגות מטפחת אופטימיות, תקווה לעתיד טוב יותר ויצירת הזדמנויות לכולם.

כשמנהיגים פוליטיים מחליטים להקצין את ההתבטאויות שלהם, זה משפיע ומוביל באופן ישיר לקיטוב ופילוג בחברה. זה פוגע באמון במוסדות שלטון, ואפילו באמון וביחסים בין חברים לעבודה ואף בין בני משפחה, מה שמוביל לתחושות של כעס, תסכול, חוסר תקווה ובסוף זה יכול להגיע גם לאלימות פיזית.

אבל למנהיגים יש אפשרות אחרת, תפקידם להקל ולגרום לקבוצות שונות להגיע לדיאלוג בונה וחיפוש אחר קונצנזיוס. מנהיגים צריכים לאפשר מרחב בו יבוטאו ויובנו האינטרסים של כל הצדדים, ולנסות לגשר ביניהם. מנהיגות דורשת גם אומץ, אומץ לעמוד על הדברים החשובים, אך בשם האחריות הרחבה, גם למצוא את הפשרה הנדרשת כדי למצוא פתרון רחב, תוך הבנה שלא ניתן לענות על כל הרצונות של כל האנשים. האחריות של המנהיגים היא ליצור סביבה של כבוד והבנה הדדיים, של הקשבה ושיח, של הבנת פרספקטיבות אחרות, כדי שניתן יהיה להגיע להסכמות בצורה קלה יותר.

המנהיגים צריכים לקחת בחשבון שלמעשיהים השפעה רחבה, אדוות המנהיגות וההשפעה שלהם מגיעות רחוק, והסטנדרט שיציבו לעצמם בהתנהגות ובהתבטאויות, יהיה הסטנדרט שהציבור יציב לעצמו.

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

כתיבת תגובה

עשוי לעניין אותך גם

איזון קריירה משפחה
אייל גונן

שיווי משקל מנהיגותי – ההתפטרות הגדולה

"נקודת שיווי המשקל המנהיגותית" זזה, וכשמדברים על "ההתפטרות הגדולה", רגע לפני שקופצים למסקנות על "דור עצלן" או "מפונק", כדאי להבין למה היא זזה, ומהו אתגר המנהיגות.
בסקר שנערך בפברואר 2022 וכלל 15,000 עובדים, צנחה תחושת העובדים כי דואגים מאוד לרווחתם עד לרמה של 24%!!, זוהי ירידה מתמשכת במהלך השנתיים האחרונות, מאז הפיק של תחילת הקורונה, לרמה נמוכה עוד יותר ממה שהייתה לפני הקורונה.

האנשים כבר לא מוכנים לשעבד את האושר שלהם תמורת עבודה, וארגון שלא יבין את זה, יישאר עם העובדים הפחות טובים, אלה שאין להם ברירה. האם העובדים יתגמשו, או שדווקא הארגונים הם אלה שיתגמשו? נחכה ונראה.

קרא עוד »
הצלחה
אייל גונן

מוכנים לחצות את "תהום התירוצים"?

התודעה שלנו היא מה שמשפיע הכי הרבה על החיים שלנו, היא קובעת מה תהיה הגישה שלנו, ומה תהיה איכות החיים וההישגים שלנו.
כשאנחנו רוצים להתפתח ולעבור שינוי, שינוי תודעתי הוא השלב שמקשר בין השראה לפעולה, ובו השינוי הוא הקשה ביותר.

קרא עוד »
ניהול זמן
אייל גונן

יותר פגישות, פחות עבודה

למרות שלפגישות יש משמעות פורמלית וא-פורמלית בארגונים, מחקר חדש מצא ש-70% מכלל הפגישות מונעים מהעובדים לעבוד ולהשלים את המשימות שלהם, והמחיר הוא לא רק פגיעה ביעילות ואפקטיביות העבודה, אלא גם פגיעה ברווחה הפסיכולוגית, הפיזית והנפשית.

במחקר שפורסם לאחרונה בדקו 76 חברות, וכשצמצמו את נפח הפגישות ב-40%, תפוקת העובדים עלתה ב-71%!! העובדים הרגישו מועצמים ואוטונומיים יותר, וכך התוצאה הייתה עליה של 52% בשביעות הרצון.

היתרונות של צמצום הפגישות מגיעים לרמה האופטימלית ביותר לאחר צמצום הפגישות ב-80%-60%, ויורדים בצמצום נוסף מעבר לכך. כשהפגישות מצטמצמות כמעט לחלוטין, שביעות הרצון, הפרודוקטיביות ומעורבות העובדים יורדים משמעותית, מפני שמגיעים לרמה שהאנשים מרגישים שלא רואים אותם כלל, ולכן המחקר ממליץ על שמירה של יום-יומיים לפגישות.

קרא עוד »