שיווי משקל מנהיגותי – ההתפטרות הגדולה

"נקודת שיווי המשקל המנהיגותית" זזה, וכשמדברים על "ההתפטרות הגדולה", רגע לפני שקופצים למסקנות על "דור עצלן" או "מפונק", כדאי להבין למה היא זזה, ומה אתגר המנהיגות.

מכון גאלופ בדקו עד כמה העובדים מרגישים ש"הארגון דואג לרווחה הכללית" שלהם. את המושג "רווחה" (WELLBEING) הם מגדירים באמצעות חמשת המרכיבים הבאים:

  1. רווחה בקריירה: אתה אוהב את מה שאתה עושה.
  2. רווחה חברתית: יש לך חברויות משמעותיות בחייך.
  3. רווחה פיננסית: אתה מנהל את הכסף שלך היטב.
  4. רווחה גופנית: יש לך אנרגיה לבצע דברים.
  5. רווחה קהילתית: אתה אוהב את המקום בו אה גר.

לפני הקורונה 30% מהעובדים ציינו כי הארגון שלהם דואג מאוד לרווחתכם הכללית, ומיד עם תחילת הקורונה, לאור העובדה שארגונים רבים הגיבו עם תכניות ייעודיות שטיפלו ברווחת העובדים על כלל המרכיבים שלה, ושתכניות אלה גם תוקשרו נכון בתוך הארגונים. עובדים רבים פירשו זאת כדאגה לרווחתם הכלכלית  והבריאותית, והתוצאה הייתה עליה בתחושת העובדים כי הארגון דואג מאוד לרווחתם עד כדי 49% מהעובדים! במרץ 2020.

אבל מה קרה מאז? בסקר שנערך בפברואר 2022 וכלל 15,000 עובדים, צנחה תחושת העובדים כי דואגים מאוד לרווחתם עד לרמה של 24%!!, זוהי ירידה מתמשכת במהלך השנתיים האחרונות, מאז הפיק של תחילת הקורונה, לרמה נמוכה עוד יותר ממה שהייתה לפני הקורונה.

מקור: GALLUP

לפני שנבין למה זה קרה, חשוב להבין למה הנתון על "תחושת הדאגה לרווחה" כל כך משמעותי, לעובדים, ולא פחות לארגונים. כשעובד מרגיש שהארגון דואג מאוד לרווחתו, יש 69% סיכוי פחות שיחפש עבודה אחרת באופן אקטיבי. יש 71% סיכוי פחות שידווח על שחיקה. יש סבירות של פי 5 שימליץ על מקום העבודה כמקום שכדאי לעבוד בו. רמת המעורבות (מחוברות ; Engagement) שלו בעבודה תהיה גבוהה פי 3. כלומר העובד והארגון ירוויחו.

אז למה תחושת העובדים לגבי דאגת הארגונים לרווחתם צנחה כל כך? צפיות העובדים השתנו מהותית לאור החוויות שחוו במהלך השנתיים האחרונות. הם למדו שאפשר לעבוד בצורה שונה, בחלק מהמקומות חוו פחות מיקרו-מנג'מנט, הצליחו לשלב את העבודה עם עיסוקים אחרים, ולאור העובדה שהפרודוקטיביות לא נפגעה, הם החלו לפרש אחרת את המושג "דאגה לרווחה הכללית". ככה אנחנו בנויים, מתרגלים מהר לדברים חדשים, בטח אם הם טובים.

מה שמפתיע הוא שדווקא בקרב המנהלים הייתה גם ירידה משמעותית בתחושה שהארגונים דואגים לרווחתם הכללית, וזאת לאור שילוב של "ההתפטרות הגדולה" ועליה בשחיקת המנהלים.

שמעתי את ג'ורדן פטרסון מספר על מחקר, שבו לקחו עובדים בחברה וחילקו אותם לשתי קבוצות. בקבוצה הראשונה היו 100 עובדים וביקשו מהם ללכת הביתה ולהכין תכנית איך הם הולכים לתרום לחברה במהלך הקריירה שלהם בה. מהקבוצה השנייה שכללה גם 100 עובדים, ביקשו ללכת הביתה ולהכין תכנית לחיים שלהם, שכוללת בתוכה את העבודה שלהם בארגון.

במשך שנה בחנו את הפרודוקטיביות של העובדים, ומה הייתה התוצאה? העובדים מהקבוצה השנייה היו פרודוקטיביים יותר ב-10%. שוב, העובדים והארגונים מרוויחים יותר כשהעובדים מרגישים שהעבודה היא חלק מהחיים ולא שהחיים הם העבודה.

נראה שבשנתיים האחרונות "נקודת שיווי המשקל המנהיגותית" זזה מבחינת העובדים, שראו שאפשר אחרת, אבל חלק מהארגונים והמנהלים נוטים לאמץ את דברי קהלת שאמר "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה, וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶש", ומנסים לחזור לנקודת ההתחלה שלפני הקורונה בכל הקשור להסדרים החדשים שהביאה הקורונה לארגונים ולעולם העבודה. התוצאה של זה היא אותה "התפטרות הגדולה" שתיפתר כשכל השחקנים יזוזו ל"נקודת שיווי המשקל המנהיגותית" החדשה.

האנשים כבר לא מוכנים לשעבד את האושר שלהם תמורת עבודה, וארגון שלא יבין את זה, יישאר עם העובדים הפחות טובים, אלה שאין להם ברירה. האם העובדים יתגמשו, או שדווקא הארגונים הם אלה שיתגמשו? נחכה ונראה.

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

11 מחשבות על “שיווי משקל מנהיגותי – ההתפטרות הגדולה”

  1. תודה על הפוסט, מאיר עיניים ומעניין מאד.
    בקשה אחת, אולי יש לך אפשרות לשתף בהפניה או קישור לאותו מאמר עליו מדבר ג'ורדן פטרסון? שבחן את המידה וההבדל בין משימה ממוקדת ארגון לכזו רחבה יותר אשר שמה דגש על חייהם?
    נשמע מאד מעניין ורלוונטי לנושא עליו אני עובד בימים אלה בארגון.
    תודה מראש!

כתיבת תגובה

עשוי לעניין אותך גם

מנהיגות
אייל גונן

במי הכי נכון להשקיע בפיתוח מנהיגות?

באופן טבעי הנטייה של רוב הארגונים היא להשקיע בהנהלה, באנשים שכבר הוכיחו את עצמם, שמוכרים כמנהיגים, שיש להם ניסיון והגיעו לתוצאות. אבל אם הם כאלה – למה צריך להשקיע דווקא בהם? אולי הם דווקא אלה שצריכים הכי פחות שישקיעו בהם?
במי נשקיע יותר – ב"חמישייה הפותחת" או ב"שחקני הספסל"?

קרא עוד »
רפלקציה חשיבה חוזקות
התפתחות אישית
אייל גונן

רפלקציה – איך אתם עם לחשוב?

במחקר שערך טימותי ווילסון מאוניברסיטת וירג'יניה, ופורסם ב-Science,  146 סטודנטים התבקשו לשבת בחדר ריק, ללא ספרים, טלפונים ניידים או הסחות דעת אחרות, וההנחיות שהם קיבלו היו לשבת על כיסא, להישאר ערים ולחשוב על מה שהם רוצים, במשך 15 דקות. קל ופשוט.  

אבל התוצאה הייתה שהסטודנטים דיווחו שהם סבלו, וכשאפשרו לסטודנטים לעשות את זה בבתיהם, הם אפילו דיווחו על סבל גדול יותר. שליש מהסטודנטים כל כך סבלו שהם דיווחו כי בפועל הם רימו והשתמשו בניידים, האזינו למוזיקה או סתם הסתובבו בחדר.

הסטודנטים נתקלו בקושי אמיתי לנהל את המחשבות שלהם, כש"כיבו להם את העולם החיצון".

קרא עוד »
דגל ישראל, אחריות מנהיגים, מנהיגות, מהפכה משפטית
מנהיגות
אייל גונן

מה האחריות של המנהיגים שלנו לאווירה הציבורית?

כדי לייצר אווירה ציבורית חיובית, שזה מה שמנהיגות חיובית אמורה לייצר, המנהיגים צריכים להוות דוגמא בהתנהגותם ולהציב סטנדרט גבוהה של התנהגות, הכלה, כבוד, חיזוק היחסים בין הצדדים השונים בחברה, ויצירת מרחבי שיח ושיתוף פעולה. בסופו של דבר מנהיגות מטפחת אופטימיות, תקווה לעתיד טוב יותר ויצירת הזדמנויות לכולם.

כשמנהיגים פוליטיים מחליטים להקצין את ההתבטאויות שלהם, זה משפיע ומוביל באופן ישיר לקיטוב ופילוג בחברה. זה פוגע באמון במוסדות שלטון, ואפילו באמון וביחסים בין חברים לעבודה ואף בין בני משפחה, מה שמוביל לתחושות של כעס, תסכול, חוסר תקווה ובסוף זה יכול להגיע גם לאלימות פיזית.

קרא עוד »