איך לנהל את הקשב שלנו?

קורה לכם שאתם בבית ונזכרים ששכחתם לעשות משהו בעבודה וזה מטריד אתכם?
קורה לכם שאתם שוכחים לעשות דברים, אבל נזכרים בהם בדיוק ברגעים הלא מתאימים?
אז יש פתרון שיגרום לכם לא לשכוח לבצע את המשימות החשובות, ומצד שני לא להשאיר אותן בראש כל הסופ"ש. לי זה עובד.

הפסיכולוגית בלומה זייגרניק ישבה בבית קפה, והבחינה שהמלצרים זוכרים בצורה טובה את ההזמנות שלקחו, עד לרגע בו הם מגישים את ההזמנה, ואז הם שוכחים את ההזמנה די מהר. בסדרת ניסויים היא הוכיחה שמבין כל המשימות שיש לנו, אנחנו נוטים לזכור טוב יותר את המשימות שהתחלנו. באופן לא מודע אנחנו מקבלים מהמח איתותים שיש לנו משימות "פעילות-פתוחות", והאיתותים האלה ימשכו את תשומת ליבנו עד ש"נסגור" את המשימה.

מכאן נולדה טכניקה שאומרת שאם יש לך משימה חשובה, עצם התנעת תהליך הביצוע כבר יגדיל את הסיכוי שתזכור לחזור אל המשימה ולהשלימה, קטנה כגדולה. זהו "אפקט זיגרניק" (Zeigarnik effect).
הסיבה לכך היא בין השאר "שאריות קשב" שאנחנו "משאירים" באותה משימה שהתחלנו אבל לא סיימנו. ולכן אם התחלנו את המשימה, מדי פעם היא תקפוץ לנו בראש ונתפוס את עצמנו חושבים עליה בהבזקים.

אז איך נמנעים מלהשאיר "שאריות קשב" בכל מיני משימות במהלך היום, ובעצם לגרום להן לקפוץ לנו למודעות בזמן לא רצוי? תזכרו שהקשב שלנו מוגבל, וככל שנשאיר יותר משימות פתוחות אמנם נזכור אותן ונוכל לחשוב עליהן, אבל יהיה לנו פחות קשב למה שאנחנו עושים עכשיו. לדוגמה נהיה עם הילדים אבל נחשוב על משימות אחרות, או שנהיה בפגישה ונהיה מוטרדים ממחוייבות אחרת שיש לנו, אולי אפילו נהיה בערב רומנטי ונחשוב על הפגישה שהייתה לנו הבוקר.

כאן נכנס הפסיכולוג רוי באומיסטר, שמצא את השיטה איך לאפשר לנו לסיים את העבודה, ולקחת איתנו את כל הקשב הביתה.
באומיסטר מצא שניתן להפחית את השפעת "אפקט זיגרניק" באופן משמעותי, באמצעות רישום תכנית או אפילו רשימת פעולות נדרשות, כדי לסיים את המשימה בשלב מאוחר יותר, כלומר למחרת או אפילו בשבוע הבא. עצם  המחויבות שלנו לתכנית ספציפית, אפילו בראשי פרקים, לא רק מפשטת את המשימה, אלא גם משחררת משאבים קוגנטיביים וקשב למשימות אחרות. העובדה שזה רשום – כבר מרגיעה אותנו.

דיוויד אלן מפתח שיטת GTD מסביר שהמח שלנו טוב בלהעלות רעיונות, אבל לא בלזכור אותם, זה נכון גם לגבי משימות – אנחנו מעלים רעיונות מעולים, אבל שוכחים ליישם אותם.. זה אומר שבפעם הבאה כשיש לנו משימה חשובה, דבר ראשון נתחיל לבצע אותה וזה כבר יצרוב אצלנו אנרציה של המשך ביצוע המשימה, אבל נזכור גם לרשום את השלבים הבאים על דף, כדי שלא נצטרך לזכור. וכך, לא נהיה מוטרדים מאותה משימה בזמנים הלא נכונים, והקשב שלנו יהיה פנוי למה שנעשה באותו הרגע..

הכי חשוב זה לבצע את זה בסוף היום, ובטח שלקראת סוף השבוע, כך תוודאו שלא תקחו את המחשבות על העבודה אתכם הביתה, וכשתחזרו תוכלו להמשיך מאותה נקודה.

תהיו יותר רגועים, תהנו מהרגע, ותישנו טוב יותר.

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

1 מחשבה על “איך לנהל את הקשב שלנו?”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עשוי לעניין אותך גם

WLB, WLH
איזון קריירה משפחה
אייל גונן

זליגת חוויה מהעבודה הביתה

המחקר מראה שעבודה שמציעה להורה אוטונומיה ותמיכה בשנת חייו הראשונה של הילד, משפיעה על התוצאות הקוגנטיביות, הכישורים החברתיים, ועל הבריאות הנפשית של הילד למשך שש השנים הבאות. כן, 40+ שעות בשבוע במקום העבודה משפיעות עלינו, ועל המשפחה. 

מחקר נוסף מראה שכשההורים חווים אתגר במקום העבודה, יצירתיות, הנאה, ותחושת הערך העצמי והסמכותיות שלהם גבוהות, הילדים בריאים יותר מבחינה נפשית. 

עכשיו השאלה היא כמה פעמים אנחנו מסתכלים על העבודה שלנו וההשפעה שלה על הבית, לא רק מבחינת השעות ומקום העבודה, אלא גם מבחינת החוויה בעבודה וההשפעה על החוויה בבית.

קרא עוד »
מנהיגות חדשה הרצאת מנהיגות מהי מנהיגות סדנת מנהיגות מנהיגות אפקטיבית מנהיג חזון מנהיגות משרתת מנהיגות מעצבת אייל גונן מנהיגות מזווית אחרת הגדרת מנהיגות
מנהיגות
אייל גונן

מה ההבדל בין מנהיגות מסורתית למנהיגות החדשה?

המנהיגות החדשה היא מנהיגות קשובה, מקדמת שיתופי פעולה, משרתת רעיון ואנשים, מעצימה, מבזרת את המשאבים, מטפחת מנהיגים בארגון, ודואגת לתחושת המשמעות של האנשים. זוהי מנהיגות פתוחה ללמידה, שמפגינה אותנטיות ופגיעות, שקיפות, משתפת באתגרים ופתוחה לרעיונות חדשים מכל דרג בארגון.

המנהיגות המסורתית פועלת ממקורות כח חיצוניים, ואילו המנהיגות החדשה פועלת ממקורות כח פנימיים, שמביא לידי ביטוי דרך תקשורת בריאה ואפקטיבית, את הערכים, המשמעות והמחויבות. המנהיגות החדשה מביאה לידי ביטוי "מיומנויות רכות" ואינטליגנציה רגשית, על פני הרציונליזציה של המנהיגות המסורתית.

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

מנהיגות במציאות מורכבת

בשנות ה-80 של המאה הקודמת השתמשו במושג VUCA בכדי לתאר את הסביבה בעולם שלאחר המלחמה הקרה, בעידן הדיגיטלי והמקושר. הסביבה אופיינה בתנודתיות, אי ודאות, מורכבות ועמימות.
לאחר מספר שנים ההבנה הייתה שהסביבה מורכבת יותר וטבעו את המושג TUNA שמתאר סביבה סוערת, אי ודאית, חדשנית ועמומה.
השינוי המשמעותי חל במהלך השנתיים האחרונות, כשהסביבה מתוארת כבר כשברירית, חרדתית, לא לינארית ולא מובנת.
זאת סביבה מאוד מאוד מאתגרת עבור המנהיגים, כסביבה שבה הם צריכים להוביל ארגונים בצורה אפקטיבית.

קרא עוד »