תרבות ארגונית מול אסטרטגיה

ההתרחשויות באפגניסטן והנסיון האמריקאי להביא לשינוי במדינה, הזכירו לי את הסיפור על חברה משפחתית, שבני המשפחה רצו למכור אותה. שתי חברות התמודדו על קניית החברה, אמריקאית ויפנית, ובני המשפחה שהיו חובבי חתירה, החליטו לערוך מספר מקצי חתירה כדי לבחון את תפקוד ההנהלות של החברות במשימה הדורשת תכנון, ארגון, יכולת ביצוע ומשמעת.
שתי החברות התכוננו במרץ והתכנסו למקצה התחרות הראשון, ובסיומו ניצחה החברה היפנית בפער של ק"מ אחד. צוות ההנהלה האמריקאי החל מיד לחקור את הסיבה לתבוסה.
"צוות בדיקה" הוקם על בסיס חברי ההנהלה, ומסקנתם הייתה כי בעוד שבצוות היפני היה אחראי היגוי אחד ו-8 חותרים, בצוות האמריקאי היו 8 אחראי הגאים ורק חותר אחד. מבולבלים מהנתון, החליטו להעזר בחברת ייעוץ חיצונית, לה שילמו כסף רב.
חברת הייעוץ התבססה על ממצאי צוות הבדיקה והגיעה למסקנה הברורה: יש יותר מדי אחראי היגוי שמכוונים את הסירה, ופחות מדי חותרים.
בהתבסס על עבודת חברת הייעוץ, ובמאמץ למנוע תבוסה נוספת, הוחלט על שינוי וארגון מחדש. מעתה יהיו רק 4 אחראי היגוי, 3 אחראי היגוי אזוריים ועוזר אחראי היגוי אזורי אחד.
כמובן שיהיה גם חותר אחד, רק שעכשיו הוא יפעל תחת "מערכת מדידת ביצועים" שתתן לו תמריץ מוגבר לעבודה מואמצת, וכל זאת במסגרת תכנית ל"מצויינות ומקצוענית צוות החתירה". ההנהלה דנה גם בשדרוג המשוטים והסירה אך החליטה להסתפק בתכנית המצויינות.
ביום המקצה השני, הצוות היפני החליט להמשיך בשיטה בה השיג את הנצחון הראשון, ואילו הצוות האמריקאי היה בטוח שהניצחון מובטח, אך להפתעתו הפסידו שוב, והפעם בפער שלי שני ק"מ!!.
הנהלת החברה האמריקאית התכנסה במהירות והחליטה להעניק למפקחים, לדירקטורים ולמנהלים "מענק מנהיגות" על תפקודם במהלך ההכנות, המוטיבציה הגבוהה, ובמקביל הוחלט לפטר את החותר הלא יעיל.
חברת הייעוץ נכנסה שוב לתמונה, וטענה כי המנהיגות והניהול ברמה גבוהה, האסטרטגיה טובה, המוטיבציה גבוהה וככל הנראה הבעיה היא בכלי השייט…
בשלב זה החליטה החברה המשפחתית לבחור בהנהלת החברה היפנית…
האמריקאים השקיעו 20 שנה, באפגניסטן 2 טריליון (!!!!) דולר, אלפי חיילים הרוגים ועשרות אלפים פצועים.
הניסיון לשנות את התרבות במדינה, שברובה שולטת קנאות אידאולוגית וקיצוניות דתית, לא צלחה למרות כל המאמץ.
שוב הוכח משפטו של פיטר דרוקר
"תרבות ארגונית אוכלת אסטרטגיה לארוחת בוקר".

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עשוי לעניין אותך גם

ההתפטרות השקטה quietquitting
מנהיגות
אייל גונן

ההתפטרות השקטה

פעם קראו לזה "אבטלה סמויה", קראו לזה "הקטנת ראש", קראו לזה "זה לא בהגדרת תפקיד שלי", וכל מנהל ניסה להלחם בזה באמצעות "תפיסת תפקיד מרחיבה", דיבור על מצויינות, הגדלת ראש, ודרישה לשים לב ששום דבר לא "נופל בין הכסאות". 

הבעיה היא שמנהלים מהדור הישן נעלבים, איך יכול להיות שאנשים לא נדבקים בחזון שלהם, איך אנשים לא רוצים לתת 110%?, איך אנשים מעזים לצאת הביתה כשהם עובדים עד השעות הקטנות?. קוראים לזה הצבת גבולות. מה הבעיה? שמנהלים מהדור הישן מרגישים שדופקים אותם אם זה לא קורה, ואופס.., הנה באים חבר'ה צעירים ומגדירים גבולות. גבול למה שהם מוכנים לתת, גבול למה שהם מוכנים שידרשו מהם. 

קרא עוד »
הצלחה
אייל גונן

מוכנים לחצות את "תהום התירוצים"?

התודעה שלנו היא מה שמשפיע הכי הרבה על החיים שלנו, היא קובעת מה תהיה הגישה שלנו, ומה תהיה איכות החיים וההישגים שלנו.
כשאנחנו רוצים להתפתח ולעבור שינוי, שינוי תודעתי הוא השלב שמקשר בין השראה לפעולה, ובו השינוי הוא הקשה ביותר.

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

ההשפעה והרטוריקה של זלנסקי

זלנסקי יודע שבאמצעות רטוריקה נכונה אפשר לזכות באהדת הקהל, ושבלי קשר האמת אינה עומדת למבחן, אלא היכולת ליצור יחס אוהד בין הנואם והקהל, שבאמצעותו העברת המסר הופכת לקלה יותר.
זלנסקי כמו רטוריקן טוב, יודע להתאים עצמו ולדבר אל כל קהל בשפה הרלוונטית אליו, ולהעביר לו מסר ייחודי כדי להניע את הקהל לחשוב על הדברים לעומק. אחת הדרכים הנפוצות ביותר ושבה משתמש גם זלנסקי, היא ביצוע אנלוגיות שמאפשרות הבנה מהירה יותר, ועל בסיס העובדות המוזכרות, קל להעביר ולהבהיר את הטיעון. רטוריקן טוב מוצא את המשותף בינו ובין הקהל, ומטרת האנלוגיה לאירועי העבר שרלוונטים לקהל, היא לגרום לקהל לראות את המציאות דרך עיני הנואם.

קרא עוד »