לאן אתם רוצים להגיע?

לאן אםה רוצים להגיע? זו לא השאלה הרלוונטית.

גם השאלה "מה תרצו להיות כשתהיו גדולים?" היא לא השאלה המעניינת.
אם אתם רוצים להיות בתפקיד משמעותי, להשפיע, להשיג רווחה כלכלית, להיות בכושר, להצטיין בלימודים, להיות עם מעגל חברים רחב, לכבוש את כל הפסגות, להקים משפחה לתפארת וכו'… זה לא רלוונטי.

מה שמעניין ומה שחשוב, זו התשובה שלכם לשאלה "כמה אתם מוכנים להתאמץ?" "כמה 'כאב' תסכימו לסבול?" זו השאלה הראלית יותר.

האם אתם מוכנים להשכמה המוקדמת, לאימונים, למחויבות, לשעות עבודה ארוכות, לתסכול, להשקעה בלימודים, ללקיחת סיכונים, לכשלונות, ללחצים, לויתורים, לנחישות, למחויבות לשיפור מתמיד.
אתם מוכנים להקריב או שאתם מעדיפים לרבוץ מול הטלוויזיה?

אנשים רוצים להגיע להישגים אבל לא מוכנים להשקיע ואפילו לסבול את מה שנדרש לשם כך. כולם רוצים להיות רונאלדו, לינוי אשרם או יובל שמלא, אבל לא באמת. רוצים להצליח כמוהם, לזכות בתהילה, אבל לא באמת מוכנים ל-12 אימונים בשבוע, לא באמת מוכנים להתאמן בכל מזג אוויר, לוותר עם בילויים, לסחוב פציעות, לשמור על תזונה, לתחזק מנטליות של אלוף. התוצאה היא שלא משקיעים מספיק, ואז בשלב מסוים מוותרים על החלום.

המרחב בין המקום שאתם נמצאים, למאמץ שאתם מוכנים להשקיע, יהיה מסלול חייכם.

הפער בין מה שאתם מוכנים להשקיע, לחלום שלכם, יהיה תמיד בגדר פוטנציאל לא ממומש.

התרבות היום מדרבנת אנשים להאמין ש'אתה יכול להשיג מה שתרצה' אבל מעלימה את המאמץ, הכאב, ההקרבה שנדרשים.
רוצים את התהילה, ההצלחה, ללא ההשקעה והמאבק.

ההשקעה שלכם תקבע לאן תגיעו, לא החלום שלכם.

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

2 מחשבות על “לאן אתם רוצים להגיע?”

כתיבת תגובה

עשוי לעניין אותך גם

ההתפטרות השקטה quietquitting
מנהיגות
אייל גונן

ההתפטרות השקטה

פעם קראו לזה "אבטלה סמויה", קראו לזה "הקטנת ראש", קראו לזה "זה לא בהגדרת תפקיד שלי", וכל מנהל ניסה להלחם בזה באמצעות "תפיסת תפקיד מרחיבה", דיבור על מצויינות, הגדלת ראש, ודרישה לשים לב ששום דבר לא "נופל בין הכסאות". 

הבעיה היא שמנהלים מהדור הישן נעלבים, איך יכול להיות שאנשים לא נדבקים בחזון שלהם, איך אנשים לא רוצים לתת 110%?, איך אנשים מעזים לצאת הביתה כשהם עובדים עד השעות הקטנות?. קוראים לזה הצבת גבולות. מה הבעיה? שמנהלים מהדור הישן מרגישים שדופקים אותם אם זה לא קורה, ואופס.., הנה באים חבר'ה צעירים ומגדירים גבולות. גבול למה שהם מוכנים לתת, גבול למה שהם מוכנים שידרשו מהם. 

קרא עוד »
דגל ישראל, אחריות מנהיגים, מנהיגות, מהפכה משפטית
מנהיגות
אייל גונן

מה האחריות של המנהיגים שלנו לאווירה הציבורית?

כדי לייצר אווירה ציבורית חיובית, שזה מה שמנהיגות חיובית אמורה לייצר, המנהיגים צריכים להוות דוגמא בהתנהגותם ולהציב סטנדרט גבוהה של התנהגות, הכלה, כבוד, חיזוק היחסים בין הצדדים השונים בחברה, ויצירת מרחבי שיח ושיתוף פעולה. בסופו של דבר מנהיגות מטפחת אופטימיות, תקווה לעתיד טוב יותר ויצירת הזדמנויות לכולם.

כשמנהיגים פוליטיים מחליטים להקצין את ההתבטאויות שלהם, זה משפיע ומוביל באופן ישיר לקיטוב ופילוג בחברה. זה פוגע באמון במוסדות שלטון, ואפילו באמון וביחסים בין חברים לעבודה ואף בין בני משפחה, מה שמוביל לתחושות של כעס, תסכול, חוסר תקווה ובסוף זה יכול להגיע גם לאלימות פיזית.

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

מביעים דעה שונה מדעתו של הבוס?

החוקר הופסדה, טבע את המונח PDI (Power Distance Index), שהוא מדד מ-1 עד-100 ל"מרחק הכח" בארגונים. ככל שהמדד נמוך יותר, ההיררכיה והסמכות תופסות מקום נמוך יותר בארגון, וככל שהמדד גבוה יותר, קיימים פערי כח בעקבות ההיררכיה עד כדי פגיעה ביכולת קבלת החלטות.

קרא עוד »