לאן אתם רוצים להגיע?

לאן אםה רוצים להגיע? זו לא השאלה הרלוונטית.

גם השאלה "מה תרצו להיות כשתהיו גדולים?" היא לא השאלה המעניינת.
אם אתם רוצים להיות בתפקיד משמעותי, להשפיע, להשיג רווחה כלכלית, להיות בכושר, להצטיין בלימודים, להיות עם מעגל חברים רחב, לכבוש את כל הפסגות, להקים משפחה לתפארת וכו'… זה לא רלוונטי.

מה שמעניין ומה שחשוב, זו התשובה שלכם לשאלה "כמה אתם מוכנים להתאמץ?" "כמה 'כאב' תסכימו לסבול?" זו השאלה הראלית יותר.

האם אתם מוכנים להשכמה המוקדמת, לאימונים, למחויבות, לשעות עבודה ארוכות, לתסכול, להשקעה בלימודים, ללקיחת סיכונים, לכשלונות, ללחצים, לויתורים, לנחישות, למחויבות לשיפור מתמיד.
אתם מוכנים להקריב או שאתם מעדיפים לרבוץ מול הטלוויזיה?

אנשים רוצים להגיע להישגים אבל לא מוכנים להשקיע ואפילו לסבול את מה שנדרש לשם כך. כולם רוצים להיות רונאלדו, לינוי אשרם או יובל שמלא, אבל לא באמת. רוצים להצליח כמוהם, לזכות בתהילה, אבל לא באמת מוכנים ל-12 אימונים בשבוע, לא באמת מוכנים להתאמן בכל מזג אוויר, לוותר עם בילויים, לסחוב פציעות, לשמור על תזונה, לתחזק מנטליות של אלוף. התוצאה היא שלא משקיעים מספיק, ואז בשלב מסוים מוותרים על החלום.

המרחב בין המקום שאתם נמצאים, למאמץ שאתם מוכנים להשקיע, יהיה מסלול חייכם.

הפער בין מה שאתם מוכנים להשקיע, לחלום שלכם, יהיה תמיד בגדר פוטנציאל לא ממומש.

התרבות היום מדרבנת אנשים להאמין ש'אתה יכול להשיג מה שתרצה' אבל מעלימה את המאמץ, הכאב, ההקרבה שנדרשים.
רוצים את התהילה, ההצלחה, ללא ההשקעה והמאבק.

ההשקעה שלכם תקבע לאן תגיעו, לא החלום שלכם.

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

2 מחשבות על “לאן אתם רוצים להגיע?”

כתיבת תגובה

עשוי לעניין אותך גם

איזון קריירה משפחה
אייל גונן

שיווי משקל מנהיגותי – ההתפטרות הגדולה

"נקודת שיווי המשקל המנהיגותית" זזה, וכשמדברים על "ההתפטרות הגדולה", רגע לפני שקופצים למסקנות על "דור עצלן" או "מפונק", כדאי להבין למה היא זזה, ומהו אתגר המנהיגות.
בסקר שנערך בפברואר 2022 וכלל 15,000 עובדים, צנחה תחושת העובדים כי דואגים מאוד לרווחתם עד לרמה של 24%!!, זוהי ירידה מתמשכת במהלך השנתיים האחרונות, מאז הפיק של תחילת הקורונה, לרמה נמוכה עוד יותר ממה שהייתה לפני הקורונה.

האנשים כבר לא מוכנים לשעבד את האושר שלהם תמורת עבודה, וארגון שלא יבין את זה, יישאר עם העובדים הפחות טובים, אלה שאין להם ברירה. האם העובדים יתגמשו, או שדווקא הארגונים הם אלה שיתגמשו? נחכה ונראה.

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

ההשפעה והרטוריקה של זלנסקי

זלנסקי יודע שבאמצעות רטוריקה נכונה אפשר לזכות באהדת הקהל, ושבלי קשר האמת אינה עומדת למבחן, אלא היכולת ליצור יחס אוהד בין הנואם והקהל, שבאמצעותו העברת המסר הופכת לקלה יותר.
זלנסקי כמו רטוריקן טוב, יודע להתאים עצמו ולדבר אל כל קהל בשפה הרלוונטית אליו, ולהעביר לו מסר ייחודי כדי להניע את הקהל לחשוב על הדברים לעומק. אחת הדרכים הנפוצות ביותר ושבה משתמש גם זלנסקי, היא ביצוע אנלוגיות שמאפשרות הבנה מהירה יותר, ועל בסיס העובדות המוזכרות, קל להעביר ולהבהיר את הטיעון. רטוריקן טוב מוצא את המשותף בינו ובין הקהל, ומטרת האנלוגיה לאירועי העבר שרלוונטים לקהל, היא לגרום לקהל לראות את המציאות דרך עיני הנואם.

קרא עוד »
הרגלים
אייל גונן

מה עדיף להיות צב או ארנב?

יש שתי תפיסות לחיים, שונות אחת מהשנייה, ודווקא אחרי שנים של ניסיונות לאמץ את גישת הארנב, אני מבין שאני הרבה יותר טוב בלהיות צב.

אז מה ההבדל בין הגישות? נניח שמציעים לכם שתי חלופות, החלופה הראשונה היא 3 מליון דולר כאן ועכשיו. החלופה השנייה היא לקבל סנט אחד, שמכפיל את ערכו במשך 31 ימים.

קרא עוד »