ההשפעה והרטוריקה של זלנסקי

אי אפשר להתעלם מזלנסקי כמנהיג בתקופה הזו, ובטח שלא בקרב על התודעה, וזה הרבה מעבר להאם הוא צודק או לא, כי היו הרבה מדינות שניהלו "מלחמות צודקות" או "מלחמת אין ברירה", אבל הצליחו הרבה פחות בקרב על התודעה.

זלנסקי יודע שבאמצעות רטוריקה נכונה אפשר לזכות באהדת הקהל, ושבלי קשר האמת אינה עומדת למבחן, אלא היכולת ליצור יחס אוהד בין הנואם והקהל, שבאמצעותו העברת המסר הופכת לקלה יותר.

זלנסקי כמו רטוריקן טוב, יודע להתאים עצמו ולדבר אל כל קהל בשפה הרלוונטית אליו, ולהעביר לו מסר ייחודי כדי להניע את הקהל לחשוב על הדברים לעומק. אחת הדרכים הנפוצות ביותר ושבה משתמש גם זלנסקי, היא ביצוע אנלוגיות שמאפשרות הבנה מהירה יותר, ועל בסיס העובדות המוזכרות, קל להעביר ולהבהיר את הטיעון. רטוריקן טוב מוצא את המשותף בינו ובין הקהל, ומטרת האנלוגיה לאירועי העבר שרלוונטים לקהל, היא לגרום לקהל לראות את המציאות דרך עיני הנואם.

כך זלנסקי בנאום בפני הפרלמנט הבריטי ב-8 במרץ ציטט את שייקספיר שטבוע עמוק בתרבות הבריטית ואמר: "להיות או לא להיות… אתם מכירים היטב את שאלת שייקספיר, 13 ימים והשאלה הזאת עדיין רלוונטית לאוקראינה. אבל עכשיו, כבר ברור שזה "להיות" – ברור שזה להיות חופשי".

זלנסקי המשיך ובנאום השבוע בפני חברי הקונגרס האמריקאי הוא מבקש מהם לזכור את פרל הארבור ומדגיש "אותו בוקר מפחיד של ה-7 בדצמבר 1941 כשהשמיים היו שחורים ממטוסי תקיפה", ולאחר מכן מבקש לזכור את ה-11 בספטמבר אותו "יום מפחיד בשנת 2001 בו הרוע ניסה להפוך את הערים האמריקאיות לשדה קרב, כשאנשים חפים מפשע הותקפו, התקפה מהאוויר, כפי שאף אחד לא ציפה". ולבסוף הוא מסכם את האנלוגיה עם "מדינתנו עוברת את זה כל יום! כל לילה! עברו כבר שלושה שבועות!". כך עובר זלנסקי ונואם בפני הנבחרים במדינות המערב, וסוחף עוד ועוד לבבות, ומייצר שגרירים שיחזקו את אוקראינה במגרש הפוליטי הבינלאומי.

במספר הזדמנויות העביר גם לישראל וליהודים בכלל את המסר באמצעות אנלוגיות לעבר, כך בסוגיית הפליטים כשדווקא מישראל הוא מצפה ליחס אחר, וכך עם אזכור שואת היהודים, וניסיון ממשי ליצור הזדהות באמצעות פגיעה סמלית באתר ההנצחה ב"באבי יאר", דיווח שהתגלה מאוחר יותר כלא מדויק.

זלנסקי חוזר ומדגיש את הנרטיב, בשפה פשוטה וברורה, ומדגיש שיש כאן שחור או לבן, טוב או רע, הצד הנכון של ההיסטוריה או הלא נכון. הוא חוזר על זה שוב ושוב, עד שדבריו מתחילים להישמע גם מפי מנהיגים אחרים. זוהי 'אקומולציה' של מילים, כשחוזרים על מילים בעלות משמעות דומה כדי לייצר בהירות ולעורר אמוציות בקרב הקהל.

צ'רצ'יל הצליח באמצעות שורה של נאומים מעוררי השראה לסחוף אומה שעמדה בפני תבוסה, באמצעות פניה לקהל הרחב ולא לפוליטיקאים. הוא דיבר לקהל בקווים כלליים ולא נכנס לפרטי פרטים שרלוונטים רק לפוליטיקאים או לאסטרטגים הצבאיים. צ'רצ'יל דיבר בצורה ברורה והחלטית, "נלחם וננצח", זהו, העם הבריטי לא היה צריך יותר מהמסר הברור הזה. גם זלנסקי לא מתפזר בנאומיו, הוא דבק במטרה.

הנאומים של זלנסקי פשוטים ומעבירים מסר קליט, "אני צריך נשק נגד טנקים, לא טרמפ", זה ציטוט שיהפוך לאייקוני. גם כשהוא פונה ישירות לחיילים הרוסיים ולאמהות שלהם, הוא מדבר בפשטות.

זלנסקי משדר דרך נאומיו אומץ, הוא לא אומר את זה בצורה ישירה, אבל משדר תחושה שרוב האנשים מתלוננים אבל הנה אני עושה ומוכן לשלם מחיר, והעובדה שניסו לחסל את זלנסקי עשרות פעמים רק יוצרת עוד הזדהות של האוקראינים עם המנהיג שנמצא תחת איום קיומי כמותם. אם זלנסקי בקייב, אז הוא חווה את מה שאנחנו חווים.

ביום ראשון ינאם זלנסקי בפני חברי הכנסת שלנו, ואני מעריך שנזכה לשמוע אזכורים מהתנ"ך, הקשרים לשואה או למלחמת העצמאות.

בראיון לעיתון דר שפיגל לפני שנבחר לנשיאות, טען זלנסקי שהמעבר שלו לפוליטיקה, נעוץ ברצון שלו להחזיר את האמון בפוליטיקאים. ימים יגידו.

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

7 מחשבות על “ההשפעה והרטוריקה של זלנסקי”

כתיבת תגובה

עשוי לעניין אותך גם

רפלקציה חשיבה חוזקות
התפתחות אישית
אייל גונן

רפלקציה – איך אתם עם לחשוב?

במחקר שערך טימותי ווילסון מאוניברסיטת וירג'יניה, ופורסם ב-Science,  146 סטודנטים התבקשו לשבת בחדר ריק, ללא ספרים, טלפונים ניידים או הסחות דעת אחרות, וההנחיות שהם קיבלו היו לשבת על כיסא, להישאר ערים ולחשוב על מה שהם רוצים, במשך 15 דקות. קל ופשוט.  

אבל התוצאה הייתה שהסטודנטים דיווחו שהם סבלו, וכשאפשרו לסטודנטים לעשות את זה בבתיהם, הם אפילו דיווחו על סבל גדול יותר. שליש מהסטודנטים כל כך סבלו שהם דיווחו כי בפועל הם רימו והשתמשו בניידים, האזינו למוזיקה או סתם הסתובבו בחדר.

הסטודנטים נתקלו בקושי אמיתי לנהל את המחשבות שלהם, כש"כיבו להם את העולם החיצון".

קרא עוד »
התפתחות אישית
אייל גונן

מודל PERMA לרווחה ושגשוג

מודל PERMA של פרופ' מרטין סליגמן, אבי הפסיכולוגיה החיובית, מספק דרכים פרקטיות ליישום בחיי היומיום, כדי להבטיח שהאושר, המשמעות והמימוש העצמי לא יהיו מקריים בחיינו, אלא תוצאה של פעילות יזומה ומוכוונת. סליגמן בחר חמישה גורמים מעוררי מוטיבציה המאפשרים את תחושת הרווחה, כאשר כל אחד יכול להפיק רווחה בדרגה שונה מכל אחד מהגורמים. 

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

הנסיך ועדר הכבשים

מנהיגות היא לא מעמד, תואר או תפקיד, מנהיגות היא פעולה, מסע של התנסות ולמידה, התפתחות, מנהיגות היא לא מתנה שמקבלים, אלא היא גישה שמפתחים.

קרא עוד »