למה הרעיון שלי לא מתקבל?

דיון פגישה מנהיגות ניהול רעיון

אתם מעלים רעיון גאוני, אבל הקול שלכם לא זוכה להערכה?

במילה אחת הסיבה לזה היא: תיזמון

בשתי מילים: "שקט אסטרטגי"

כשאנחנו מעלים רעיון יש שתי אפשרויות, האחת היא שהרעיון שלנו יזכה אותנו בהערכה, שהיא תגמול חיובי, אבל האפשרות השנייה היא הסיכון שנקבל יחס קר עד כדי מזלזל או עוין.

במחקר מעניין מצאו שגורם המפתח שעוזר אנשים לקבל תמיכה ברעיונות שלהם הוא תיזמון המסר שלהם. הם נעזרים במה שנקרא "שקט אסטרטגי" עד לנקודה הרלוונטית להעלאת הרעיון.

בדרך כלל כשיש לנו רעיון טוב, אנחנו מיד רוצים להפיץ אותו, כדי לא לפספס את המועד, להיות רלוונטים, להיות הראשונים שמעלים את הרעיון וגם כדי להרגיש מעורבים, תורמים ומוערכים. אנחנו מונעים מתחושת דחיפות.

אבל התנהגות כזאת, מתעלמת מהעובדה שהאנשים סביבנו עסוקים, טרודים במהלך היומיום מהרבה מאוד דברים, ובעיקר אצל דרגי הניהול יש המון תחרות על הקשב שלהם. הסבירות שבכל רגע נתון הם יהיו קשובים ופנויים מנטלית להתמודד עם הרעיון החדש, נמוכה מאוד.

דווקא האנשים שמחכים עם הרעיון לתזמון הנכון, נתפסים ע"י המנהלים שלהם כבעלי רעיונות איכותיים יותר, וזוכים להערכה ותגמול רבים יותר.

הנה שלושת המניעים החיוניים ל"שקט אסטרטגי":

  1. רלוונטיות: הרעיון צריך להתאים לסדר היום. כשהארגון או האנשים עסוקים וטרודים בפרויקט מסוים, או מנסים להתמודד עם אתגר מרכזי או אירוע משמעותי, הקשב של האנשים יהיה נמוך מאוד, וכך גם "הקשב הארגוני", ולכן בסבירות גבוהה שהרעיון יתקבל כ"תלוש מהמציאות".
  2. מוכנות: לא רק הרעיון צריך להיות מוכן, אלא גם מציע הרעיון צריך להיות מוכן להציג אותו, לוודא שהרעיון מגובה בנתונים, להיות מוכן מבחינת אופן הצגת הרעיון, התמודדות עם שאלות, התנגדויות וכו'.
  3. היענות: זאת המוכנות הקוגנטיבית של שומע הרעיון, והקשב שלו לרעיונות חדשים. אנחנו מכירים את הימים האלה על עצמנו, וכמובן על בוסים, שלפעמים כדאי "לחכות ליום טוב", ובעדינות נגיד שיש ימים שהם לא "אופטימליים" להעלאת רעיונות חדשים (כן, גם לדרישה להעלאת שכר..).
  4. אלה ימים שכדאי ליצור בהם רק אינטראקציות "מחויבות מהמציאות", יהיו הסיבות אשר יהיו, ולחכות ליום אחר, למיינדסט אחר.

המחקרים מראים שמנהלים מעריכים ומתגמלים יותר עובדים שמתזמנים את הרעיונות והדעות שלהם, למועדים רלוונטים, ואף לעיתוי שבו "הנסיבות תומכות ברעיון החדש".

"שקט אסטרטגי" הוא תזמון כך שהרעיון ייפול מוכן ואפוי על אוזניים קשובות, והאמת היא שאנחנו כבר די יודעים לזהות מה התזמון הנכון מבחינת הסביבה שלנו, זוהי "אינטלגנציה רגשית".

זה לא סותר את היותנו אמיצים, אומץ הוא להלחם עבור ערכים ודברים שחשובים לנו, אבל לא להלחם במובן של לעשות רעש, אלא במובן שנעשה מה שדרוש כדי לקדם אותם.

אחת הדרכים היא תיזמון, כדי לקדם את הרעיונות, ולא לטעות ולגרום לכך שלא יתממשו או ידחו בגלל שהועלו במועד הלא נכון.

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

כתיבת תגובה

עשוי לעניין אותך גם

פיתוח מנהיגות, זהות מנהיגותית
מנהיגות
אייל גונן

פיתוח מנהיגות

רוב התכניות לפיתוח מנהיגות לא אפקטיביות, והסיבה היא שהן לא "רפלקטיביות" ולא מותאמות באופן אישי, והתוצאה היא שהן לא באמת גורמות לשינוי התנהגותי לאורך זמן. קיימת נטייה לדבר על מנהיגות, בזמן שבכדי לפתח מנהיגות נדרשת עבודה מעמיקה על הזהות המנהיגותית.

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

מנהיגות ואגו – "מחלת המנכ"ל"

כשרוצים לרצות את המנהל, מסננים את המידע שזורם מעלה בהיררכיה, כך שרק המידע המחמיא יגיע, וככה המנהל לא באמת מקבל משוב כנה ואמיתי מהסביבה.

לפעמים התפיסה של האנשים שקרובים למנהל, אותו "מעגל פנימי", היא שלאור ההכרות שלהם עם המנהל, בכל מקרה הוא לא ישנה את דעתו בנושא שיובא בפניו, מה שכן, הוא ישנה את דעתו לגבי מי שיביא את הבשורה הרעה, ולכן מה התועלת בזה? גם להסתכן וגם לא יקרה שום דבר?
אנשי "המעגל הפנימי" לא באמת שומרים על המנהל, אלא שומרים על עצמם, והופכים ל"מעגל המרצים".

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

מי הנהיג את מנצ'סטר יונייטד הגדולה?

בסמוך להגעתו למנצ'סטר יונייטד, הוא החל בבניית יסודות לטווח הארוך והפרויקט הראשון היה "תכנית הצעירים". הוא הקים שני מרכזי מצויינות, גייס סקאוטים (מגלי כשרונות) ודחק בהם להביא את הכשרונות הצעירים המובילים, וכך בין ההחתמות הראשונות שלו היו דיוויד בקהאם, ורייאן גיגס עוד בגיל 13!, פול סקולס וגארי נוויל.

קרא עוד »