מוכנים לחצות את "תהום התירוצים"?

התודעה שלנו היא מה שמשפיע הכי הרבה על החיים שלנו, היא קובעת מה תהיה הגישה שלנו, ומה תהיה איכות החיים וההישגים שלנו.
כשאנחנו רוצים להתפתח ולעבור שינוי, שינוי תודעתי הוא השלב שמקשר בין השראה לפעולה, ובו השינוי הוא הקשה ביותר, בעיקר בגלל שאנחנו מגבשים את התפיסות שלנו לגבי העולם, לגבי מה נכון ומה לא נכון, מה טוב לנו ומה לא טוב לנו, מה אפשרי ומה לא אפשרי, במשך הרבה מאוד זמן, למעשה כבר מהילדות המוקדמת שלנו. התפיסות שגיבשנו עיצבו את התודעה שלנו, ומציגות לנו תמונת מציאות שהיא האמת שלנו, גם אם היא לא נכונה. בכל פעם שמשהו מערער את אותה אמת שלנו, אנחנו דוחים אותו, ואפילו מצדיקים עוד יותר את התפיסות שלנו.
בפועל, כדי לעשות שינוי צריך לחצות את "תהום התירוצים", אותו שלב שקשה להתקדם ולצאת ממנו, אותו תהום שממנו אפשר לעלות ולצמוח, אבל הבעיה היא שכל כך קל להישאר בו. בתהום התירוצים אנחנו מסבירים לעצמנו למה אי אפשר, זה לא הזמן, יותר מאוחר, כשנהיה מוכנים, זה בלתי אפשרי, זה מסוכן, לא אצליח, כבר ניסיתי וזה בלתי אפשרי, זה לא אני. אנחנו כמובן צודקים, תמיד אנחנו צודקים. ובתהום התירוצים אנחנו שומעים הדהוד בכל פעם שאנחנו מוותרים וזורקים תרוץ לאוויר, שאומר "אתה צודק", "אתה צודק".. זה הקול הפנימי שלא רוצה לצאת מאזור הנוחות.
האתגר הגדול שלנו הוא לחצות את "תהום התירוצים", ולהגיע לנקודה הקריטית שהיא "נקודת הרחבת התודעה". בנקודה הזו "סכי העיניים" שהתהלכנו איתם באופן בלתי מודע, מוסרים, ומתגלות בפנינו אפשרויות רבות, הן אינן חדשות כי הן היו שם תמיד, אבל אנחנו לא יכלנו להבחין בהן. מהנקודה הזו, לא רק שאנחנו מבחינים באפשרויות נוספות, אלא אנחנו מבינים שהן כאן בשבילנו.
איך חוצים את תהום התירוצים? "טאבולה ראסה". כשמבינים שהתפיסות והמחשבות שלנו הן שקובעות עבורנו את המציאות, ואת גבולות האפשר, הדרך לשינוי עוברת בצעד האמיץ של הטלת ספק במה שהיה עבורי עד עכשיו האמת היחידה. אני נפתח לאפשרויות נוספות, 'מנקה' את התודעה שלי, ומוכן לוותר על התפיסות שלי ולהיות "טאבולה ראסה", בלי דעה מגובשת, ופתוח לאפשרויות נוספות. זה צעד קשה ואמיץ, ודורש כנות ומוכנות לפגיעות, בעיקר מהסיבה שטמונה בו הודאה שיכול להיות ששיקרתי לעצמי עד עכשיו בחלק מהדברים, לא בכוונה, אלא כמנגנון הגנה בלתי מודע.
תודעה חלשה היא המשוכה בין ההשראה לפעולה, ואילו תודעה חזקה מייצרת מההשראה מומנטום לפעולה.
נו, אז בחרתם כבר דבר אחד שעבורו אתם מוכנים לחצות את "תהום התירוצים"?

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

8 מחשבות על “מוכנים לחצות את "תהום התירוצים"?”

כתיבת תגובה

עשוי לעניין אותך גם

פרספקטיבה ומנהיגות
התפתחות אישית
אייל גונן

פרספקטיבה ומנהיגות

השבוע הזה הזכיר לי את החשיבות של היכולת לראות דברים בפרספקטיבה, כלומר מנקודת מבט אחרת, ועד כמה המיומנות הזאת יכולה להשפיע על החיים שלנו, למרות שרוב הזמן אנחנו לא כל כך מצליחים ליישם אותה.

פרספקטיבה היא היכולת להשהות את השיפוטיות והתגובה שלנו, לעשות זום אאוט ולהסתכל מנקודת מבט אחרת, זוהי אחת היכולות החשובות ביותר כדי לשפר את התקשורת שלנו עם הסביבה, ובייחוד למנהיגים.
נקודת המבט שלנו קובעת את האופן שבו נחשוב על משהו, איך נתייחס אליו ואיזו תפיסה נגבש לגביו. פרספקטיבה מאפשרת לנו להבין שהדברים הם יחסיים, ושלכל דבר בחיים יש את הפרופורציה שלו.

קרא עוד »
התפתחות אישית
אייל גונן

איך מכשירים לוחמים ביחידת העילית של צה"ל?

ביחידה שהיא שונה במהותה, גם ההכשרה מתבצעת באופן שונה. הנה כמה עקרונות שעוזרים להכשיר לוחמים ברמה הגבוהה ביותר, הקשורים לרפלקציה, הכשרה, תכנון ואוטונומיה. כך מכשירים את הלוחמים והמפקדים ביחידת העלית.

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

מי באמת מנהיג?

איך נדע מי מנהיג? יש הבדל גדול בין לעשות "מעשה מנהיגותי" חד פעמי, או מדי פעם, לבין להיות מנהיג. לא כל מי שעושה "מעשה מנהיגותי" הוא מנהיג. מנהיג הוא מי שעושה מעשים מנהיגותיים בתדירות גבוהה ולאורך זמן, ובתוך כך משלב חזון, השפעה על האנשים, מוביל שינוי, העצמת ופיתוח האנשים, באומץ וביצירתיות שמביאים את הארגון למקום טוב יותר.

קרא עוד »