איך מכשירים לוחמים ביחידת העילית של צה"ל?

ביחידה שהיא שונה במהותה, גם ההכשרה מתבצעת באופן שונה. הנה כמה עקרונות שעוזרים להכשיר לוחמים ברמה הגבוהה ביותר.

רפלקציה: אחרי כל מבצע, מקיימים תחקיר יסודי, ובסיומו כל מי שהשתתף במבצע, ממפקד היחידה ועד אחרון הלוחמים, כותב סיכום אישי. הסיכום האישי הוא תהליך רפלקציה שבו מעלים על הכתב את הלקחים האישיים, מה למדתי מקצועית, מנטלית על עצמי, על היכולות שלי, ואיך הרגשתי.
התהליך הוא סופר חשוב, כי הוא לא משאיר אותי ברמה הבסיסית של הלקחים המקצועיים, אלא מאפשר לי להסתכל על עצמי, ועל מה שאני יכול לקחת להמשך מבחינה מנטלית, על דרכי החשיבה שלי, ההתמודדות עם האתגרים, עם הרגשות שלי, הפחדים, אי הוודאות, המשמעות של התפקוד שלי ועוד. הסיכום האישי נשמר ומתועד, כך שאפשר גם לראות את ההתפתחות לאורך זמן.

הכשרה: בעוד שבכל יחידות צה"ל יש תנאי סף להכשרה, מבחנים מסמיכים שהחייל נדרש לעמוד בהם כדי להיות מוסמך בסוף ההכשרה או ה"מסלול", ביחידה הזאת אין תנאים להכשרה. בעצם יש תנאי אחד, והוא שהמפקדים של הלוחם יחשבו שהוא מתאים. הלוחם יכול להעדר מאימונים ואפילו לפספס חצי מהתרגיל המסכם, ועדיין להיות מוסמך כלוחם ביחידה.
בניגוד ליחידות צה"ל השונות, בהן יודעים לאיזו משימה מסמיכים את הלוחמים, כאן לא יודעים, ולכן מלמדים את הלוחמים יכולות, נותנים להם כלים שיהיו הבסיס, שאיתו יוכלו בהמשך להתכונן ולהתאמן לקראת כל מבצע באופן ייעודי. הלוחמים צריכים להיות טובים בהכל, אבל לפני מבצע יהפכו אותם למצויינים, לרמת שלמות, בהתאם ליכולות וליישום שידרשו ספציפית למבצע.

תכנון: כל משימה של היחידה שונה מהמשימה הקודמת, מה שדורש תמיד תכנון מחדש, ולכן במהלך ההכשרה מפקד הצוות מתכנן כל שבוע אימונים מחדש. מה שונה מכלל יחידות צה"ל? המפק"צ לא מסתמך על "תיק תרגיל" ממחזורים קודמים, ולא "מאשרר" תכנון של מישהו אחר או נעזר ב"תיקי מדף". ביחידה הזאת, המפקדים מחונכים לתכנן הכל, לקחת אחריות מהתכנון הבסיסי ביותר, להיות מקצועי יותר, לשלוט יותר, ומחייב הכרות טובה יותר עם השטח, ההישגים הנדרשים והלוחמים שבאחריותו. זה מתחיל בתכנון אימונים, ונמשך לתכנון מבצעים.

אוטונומיה: במידה ומפקד הצוות לא מרגיש בנוח עם אימון כלשהו, בין אם ההכנות לא היו מספיק טובות, הלוחמים לא מוכנים או כל סיבה אחרת, הוא יכול להתריע, האימון יידחה, יערכו עם תכנים אחרים והאימון יבוצע במועד אחר. בלי דרמות. ביחידה הזאת לא עושים בגלל שצריך לעמוד בהספקים, או בגלל ש"כבר תכננו", אלא עושים דברים כדי לעמוד בהישג האמיתי שלהם, כדי למצות את היכולות שהאימון יכול להקנות ללוחמים.

לא בכל מקום אפשר לאמץ את כל העקרונות האלה, אבל את חלקם כדאי לנסות לאמץ. בארגונים ובחיים האישיים.

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

כתיבת תגובה

עשוי לעניין אותך גם

מנהיגות
אייל גונן

מי הנהיג את מנצ'סטר יונייטד הגדולה?

בסמוך להגעתו למנצ'סטר יונייטד, הוא החל בבניית יסודות לטווח הארוך והפרויקט הראשון היה "תכנית הצעירים". הוא הקים שני מרכזי מצויינות, גייס סקאוטים (מגלי כשרונות) ודחק בהם להביא את הכשרונות הצעירים המובילים, וכך בין ההחתמות הראשונות שלו היו דיוויד בקהאם, ורייאן גיגס עוד בגיל 13!, פול סקולס וגארי נוויל.

קרא עוד »
הצלחה
אייל גונן

מטרות לשנה החדשה?

ג'ימס קליר כתב בספר "הרגלים אטומיים" שאנחנו לא עולים לרמת המטרות שלנו, אלא אנחנו נופלים לרמת המערכת שלנו", והדבר המצער הוא שאכן בד"כ אין קשר בין המטרות שקובעים למה שעושים בפועל באופן עקבי לאורך השנה (משמעת, שינויים וכו'), ומה שיקבע בפועל לאן נגיע אלה ההרגלים שלנו ולא המטרות, "המערכת" שלנו חשובה יותר מהמטרות.

קרא עוד »
מנהיגות
אייל גונן

מה השאלה הראשונה שמנהיג שואל?

כל מנהיג מונע משאלה שהוא שואל את עצמו בכל בוקר. יש מנהיג ששואל את עצמו "מה אני צריך לעשות כדי להצליח?" זה מנהיג ששם את עצמו במרכז, כל הארגון על כלל משאביו ורצונותיו, עובד בשביל להאדיר את המנהיג. יש מנהיג ששואל את עצמו "מה אני יכול לעשות כדי שהארגון יצליח?" זה מנהיג שמבין שהארגון והמטרות שלו גדולים וחשובים יותר ממנו.

קרא עוד »