יש דבר כזה מנהיגים מופנמים?

הרבה שואלים אותי אם מי שמופנם יכול להיות מנהיג. לרובנו יש בראש תמונה של מנהיג מוחצן, ולכן כל מי שמופנם ורוצה להנהיג, צריך להתגבר על מחסום תפיסתי גדול. בסקר שנערך ב-2006, 65% מהמנהלים הבכירים ראו את המופנמות כמחסום למנהיגות, ומחקרים מראים שנשיאי ארה"ב היותר מוחצנים, נתפסו גם כמנהיגים יעילים יותר.
אז מה זה אומר? שמופנמים לא יכולים להיות מנהיגים? הרבה מופנמים אכן מוותרים על האפשרות להנהיג בגלל התפיסה הזאת, אבל חשוב להבין, שמופנמים יכולים להנהיג!! ביישנים ופחדנים לא יכולים, ויש הבדל גדול.
מי שביישן, מפחד מסיטואציות חברתיות, מעדיף להימנע מהן, או לפחות שלא ישימו לב אליו. מופנמות זאת תפיסת אישיות, וביישנות זאת התנהגות, שני דברים שונים. מופנמות זה לא אנטי-חברתיות, אלא שהאינטראקציות החברתיות, והדעות שהוא יביע יהיו הרבה יותר ממוקדות.
מופנמים שמוצאים עצמם בסיטואציה חברתית, סורקים ובודקים מה הם יכולים ללמוד, הם מתרכזים במחשבותיהם, ואינם תלויים בסביבה בכדי להרגיש בעלי ערך, אבל עם זאת, הם גם מקשיבים ורגישים לסביבה הרבה יותר טוב מאנשים מוחצנים, הנוטים לדבר יותר בפגישות ולעבד את מחשבותיהם בקול רם, כאשר תגובות הסביבה מחזקות אותם ונותנות להם 'מנת דופמין'.
מנהיגים מוחצנים נתפסים כמנהיגים טובים ויעילים יותר בקרב הממונים עליהם והכפופים להם, אך במצבים מסוימים, דווקא מי שמופנם יכול להיות מנהיג טוב יותר, בעיקר כאשר הוא מוביל צוות של אנשים בעלי יוזמה ורעיונות לשיפור, צוות פרואקטיבי ואסרטיבי. לפי מחקר של אדם גרנט שפורסם ב-HBR, בסיטואציה כזאת, דווקא המנהיגים המוחצנים ירגישו מאוימים מצוות כזה, אבל יצליח יותר עם צוות 'פאסיבי'.
במחקר נמצא שצוותים פרואקטיביים השיגו תוצאות גבוהות יותר ב-28% דווקא עם מנהיג מופנם, שאפשר לחברי הצוות לבטא את הרעיונות שלהם, ולא פעל במוחצנות שפגעה, סרסה ודכאה את הצוות כתוצאה מתחושת האיום מצד אנשי הצוות.
המנהיג המופנם הקשיב לאנשים ונתן להם להרגיש משמעותיים, בעלי ערך לקבוצה, ובכך הגביר את המוטיבציה הקבוצתית. לעומתו המנהיג המוחצן עסוק בתחזוקת ה'מוחצנות' לא מעט, דבר שפוגע בתפקוד הצוות.
אז נכון, למנהיג המופנם יש חסם תפיסתי שעליו הוא צריך להתגבר, קודם כל אצלו, ואח"כ גם אצל האנשים סביבו, אבל זה לא אומר שהוא לא יכול להיות מנהיג טוב, ובסיטואציות מסוימות אפילו מנהיג טוב יותר.
אנחנו נוטים לרצות מנהיגים מוחצנים ואסרטיביים סביבנו, "גיבורים", אבל מעדיפים מנהיג מופנם מעלינו, שיהיה קשוב, יאפשר אוטונומיה, ושיאפשר לנו להרגיש בעלי ערך.
לא חסרים מנהיגים מופנמים, וורן באפט, ביל גייטס, צוקרברג, מהטמה גנדי, לינקולן…

מעניין? שתפו 

WhatsApp
Email
LinkedIn
Twitter
Facebook

6 מחשבות על “יש דבר כזה מנהיגים מופנמים?”

  1. I am just writing to let you know what a brilliant discovery my cousin's daughter enjoyed using your webblog. She realized too many things, which include how it is like to have an awesome helping spirit to have a number of people completely grasp some complicated topics. You really did more than her expectations. Thank you for presenting such necessary, trusted, educational and unique tips about the topic to Kate.

כתיבת תגובה

עשוי לעניין אותך גם

הצלחה
אייל גונן

אתם אמיצים?

ברנה בראון מדברת על פגיעות, ואומרת שאנחנו יכולים לבחור באומץ או בנוחות, אבל לא בשניהם יחד. היא מגדירה את האומץ כמוכנות להיות פגיע, לפעול בלי ערובה לכך שתצליח. לא לחשוב על זה שאולי תכשל, אלא לפעול בידיעה שאתה יכול להיכשל, אבל להמשיך ולהתמודד.
אי אפשר להתפתח ולגדול כשאתה עטוף בשריון, וזו הסיבה שצריכים אומץ בכדי להתפתח, צריכים להיות מוכנים להיות פגיעים.

קרא עוד »
אברהם לינקולן מנהיגות
מנהיגות
אייל גונן

אברהם לינקולן – התגלמות המנהיגות

אברהם לינקולן הוא בעיני התגלמות המנהיגות והוא נחשב לאחד הנשיאים הגדולים בהיסטוריה האמריקאית, שהוביל את האומה להישגים משמעותיים, בעיקר בגלל הדרך שבה בחר להנהיג ולהוביל.  
מדהים לראות שלינקולן הביא לידי ביטוי כבר בתקופתו בסגנון מנהיגותו, סגנונות מנהיגות "מודרניים" כמו מנהיגות אותנטית, מנהיגות משתפת, מנהיגות אדפטיבית ומנהיגות משרתת. היכולת לא להסתנוור מכח, לדבוק בעקרונות שלך, להנהיג בענווה ולזכור בכל בוקר שבאת לשרת ולא לשלוט, זאת הסיבה שג'ון פ. קנדי אמר עליו "לינקולן לא היה רק נשיא ארצות הברית, הוא היה נשיא העם האמריקאי".

קרא עוד »