לפעמים כל מה שצריך זאת "שיחת חדר הלבשה"

ברנה בראון מדברת על פגיעות, ואומרת שאנחנו יכולים לבחור באומץ או בנוחות, אבל לא בשניהם יחד. היא מגדירה את האומץ כמוכנות להיות פגיע, לפעול בלי ערובה לכך שתצליח. לא לחשוב על זה שאולי תכשל, אלא לפעול בידיעה שאתה יכול להיכשל, אבל להמשיך ולהתמודד.
אי אפשר להתפתח ולגדול כשאתה עטוף בשריון, וזו הסיבה שצריכים אומץ בכדי להתפתח, צריכים להיות מוכנים להיות פגיעים.

זה שאנשים צריכים להאמין במנהיג בכדי ללכת אחריו – ברור. אבל יש עוד אמונה, אמונה של האנשים בעצמם, ואמונה של המנהיג ביכולת של האנשים. רוב האנשים לא מאמינים באחרים באופן טבעי, אז איך להפוך למנהיג שמאמין באנשיו?

מנהיגות טובה כרוכה באחריות לרווחת הכלל, מה שאומר שיהיו אנשים שיכעסו על המעשים וההחלטות שלך. זה בלתי נמנע. לנסות לגרום לכולם לחבב אותך זה סממן לבינוניות.